הגומל עם הגמלים

" ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת " (בראשית כד יד)

מפרש הרב מזוז כך:
כתוב "ארבעה צריכין להודות, ואלו הן: יורדי הים, והולכי מדברות, ומי שהיה חולא ונתרפא, ומי שהיה חבוש מבית האסורים ויצא" וסימנך "וכל החיים יודוך סלה" חיים ראשי תיבות: חולה, יסורים, ים מדבר.
וכיצד צריכים להודות על הצלתם? על ידי מנין בברכה "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב"

רמז נאה לברכת הגומל והלכותיה מצא הרב רחמים מזוז מג'רבא בספרו "כסא רחמים" על הכתוב בפרשה "ויברך הגמלים" מי הם הארבע שצריכים לברך ברכת הגומל?

התשובה רמוזה בהמשך הפסוק: "מחוץ לעיר" – ההולך במדבר מחוץ לעיר. "אל באר המים" – העובר בספינה על גבי המים. "לעת ערב" – חולה שעומד בשערי מות בערוב ימיו והתרפא. "לעת צאת" – היוצא מבית האסורים.
אלו הארבעה שאמרו חז"ל שצריכים להודות בברכת הגומל.
ותיבת "השאבת" ראשי תיבות: הטוב שיברך אחר ברכת התורה.

מדהים.

יפה שיחתן של עבדי אבות

וזה מצטרף למה שכבר כתבנו בפוסט הקודם בענין "יפה שיחתן של עבדי אבות" עד כמה מאריכה התורה בפרשה זו בהודיה של אליעזר עבד אברהם לכל אורך מסע החיפוש שלו אחר כלה ליצחק

שני חיי שרה – כולן שוים לטובה

גם בתחילת הפרשה אנו רואים את זה על שרה אימנו שם כתוב: "ויהיו שניי חי שרה" ורש"י במקום מפרש "בת ק כבת כ' כולן שוים לטובה"

נשאלת השאלה:
איך אפשר לומר על שנים כאלו קשות עם כל הניסיונות לעזוב את הארץ, רעב, ירידה למצרים בארגז, פרעה, עקרות, אבימלך- רוב הניסיונות היו למעשה של שרה יותר מאברהם אז איך אפשר להגיד כולן שווים לטובה? הרי היא הייתה מרכז הניסיונות?! הגר, ישמעאל וכו'… (הגר הייתה מענה אותה ואומרת "שרה איננה צדיקה, והראיה: אני נפקדתי מביאה ראשונה) וניסיון העקדה עולה על כולם – היא חושבת שבנה הלך לישיבה והנה מתברר לה שבכלל הלכו לשחוט אותו ובעקבות כך היא מתה. הייתכן לומר "כולן שווים לטובה"?!

מפרש על זה רבי זושא מאניפולי
ששרה זכתה מכיוון שכל חייה היו שווים לטובה – כי כל מה שעבר עליה מעולם לא התלוננה, עמדה בכל הניסיונות בהיחבא. אמרה: "כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה" – לכן כל חייה למרות התלאות והניסיונות היו לטובה, וזכתה לבן יורש וממשיך – יצחק אבינו…

וזה גם מה שרש"י כותב לנו –
בת ק' כבת כ' – פרק ק' בתהילים הוא: "מזמור לתודה.." פרק כ' בתהילים הוא: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה…." אומר רש"י: בת ק' כבת כ' אמרה שרה את מזמור ק' בתהילים בדיוק כפי שאמרה את מזמור כ' – ידעה שרה לומר מזמור לתודה גם על הצרות שפקדו אותה…

שנזכה גם אנחנו, ילדיה, להידבק בדרכיה ולזכות לאמר שירות ותשבחות תמיד מתור שמחה, בריאות, אושר וכבוד.