מוֹצְאִים אָנוּ בְּנֻסַּח רַבּוֹתֵינוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיַּחַד עִם הַהוֹדָאָה מְצָרְפִים גַּם בַּקָּשָׁה עַל הֶעָתִיד, כְּמוֹ: הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ… וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לְעוֹלָם לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ… הֲרֵי בַּקָּשָׁה לְצִדָּהּ שֶׁל הַהוֹדָאָה.
וְכֵן: הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב לָנוּ הוּא מֵיטִיב לָנוּ הוּא יֵיטִיב לָנוּ. וְעוֹד שָׁם: הוּא גְּמָלָנוּ הוּא גּוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד…
וְהַנִּרְאֶה בָּזֶה שֶׁאֵין זֶה בַּקָּשָׁה אֶלָּא שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה,
כְּלוֹמַר, עֶצֶם שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם מְשַׁבֵּחַ לְבוֹרְאוֹ מִתּוֹךְ בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵיטִיב לוֹ עַתָּה כֵּן יֵיטִיב לוֹ לֶעָתִיד וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ, זֶהוּ שִׁבְחוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
שֶׁכֵּן הַבְּרָכָה נוֹעֲדָה לְהוֹדָאָה וְלֹא לְבַקָּשָׁה, וּמָה עִנְיָן לְהַכְנִיס בַּקָּשָׁה לְתוֹךְ הַהוֹדָאָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר?
אוּלָם כָּאָמוּר, שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה הִיא, כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ בָּטוּחַ בְּחַסְדֵי ה' שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, וְלָכֵן בָּטוּחַ הִנְּךָ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְךָ נֵס עַד עַתָּה כֵּן יַעֲשֶׂה לְךָ בֶּעָתִיד, וְלָכֵן כְּבָר מֵעַתָּה הִנְּךָ אוֹמֵר תּוֹדָה לַה' עַל הֱיוֹתְךָ בָּטוּחַ שֶׁיֵּיטִיב לְךָ גַּם בֶּעָתִיד.
וְהַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּרַשִּׁ"י (תהלים יח ד) "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ"
ופירש"י שם: 'בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֵתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ, לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשַׁע מֵאוֹיְבַי'.
נלקט מתוך מאמרו המדהים והחשוב של הרב יעקב ישראל לוגאסי – חי בתודה
