פרשת עקב מלמדת אותנו דרך ברורה בעבודת השם:
ועתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעמך,
כי אם ליראה את השם אלוקיך, ללכת בכל דרכיו….. לטוב לך (י יב)
ולפי הפסוק זה בכלל נשמע קלי קלוטו
ועתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה בסה"כ הוא רוצה
כי אם ליראה אותו…..
כי אם זאת מילה משקטינה
בסה"כ
רק
בקטנה
כולה יראת שמים…
וחזל שואלים
יראת שמים מילתא זוטרא היא?
האם יראת שמים זה משהו קטן?
אלא
יראת שמים היא באמת ענקית
השאלה למה אנחנו מכוונות
איפה אנחנו עומדות
אם אנחנו רוצות להעלות בהר
להגיע למעלה
ליראת שמים
ואנחנו עומדות הפוך במדרגות שמובילות למטה
אנחנו לא מראות נכונות
אנחנו לא בכיוון
אבל אם אנחנו רוצות להגיע למעלה
ומסתכלות למעלה
ומכוונות את המבט שלנו למעלה
הרי שעלה נעלה
יש סיכוי שנגיע
יראת שמים זה התכוונות לשמים
התכוונות לקודשא בריך הוא
מיקוד הכוחות והמבט למעלה
איך ממלאים את הכלים?
נחזור רגע לגמרא ששואלת האם יראת שמים היא דבר קטן
וננסה להבין דרכה איך מגיעים ליראת שמים
אמר רבי חנינא
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה".
וכאן שואלת הגמרא: "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא"?
(האם יראת שמים היא דבר קטן)
והרי אמר רבי חנינא בשם רבי שמעון בר יוחאי
שאין לו לקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים,
שנאמר יראת ה' היא אוצרו",
ממשיכה הגמרא ומתרצת
משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו,
דומה עליו ככלי קטן,
וכשמבקשים מאדם כלי קטן ואין לו,
דומה עליו ככלי גדול.
כלומר יש כאן את הפן האישי
יראת שמים היא קטנה או גדולה?
תלוי….
תלוי מה הכלי שיש לנו בשבילה
אוקיי הבנו
אנחנו צריכות כלי כדי להתמלא ביראת שמים
חכמה גדולה
כאילו לא ידענו לפני כן שזה תלוי
הרי זאת בדיוק השאלה שלנו
איך יוצרים את הכלי הזה
איך מקבלים יראת שמים במנות גבוהות?
איך מכילים את זה ומטמיעים אותה בתוככינו?
אומר לנו הרמבם בהלכות יסוד התורה (פרק ב')
"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו,
בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים
ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ,
מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול,
וכדברי דוד המלך "צמאה נפשי לאלוקים לקל חי",
וכשמחשב הדברים האלה עצמן
מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע
שהוא בריה קטנה שפלה
ואפילה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות
וכדברי דוד המלך "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו".
וכו'
פטנט שמסתכל
כלומר הרמבם מביא לנו פטנט מהמם
דרך קלה ופשוטה לקבל יראת שמים במנות גדולות
להיות כלי גדול של שפע
של אוצר של יראת שמים
להתבונן.
איך כתוב בסטיקרים של הרכבים?
קמת בבוקר? תגיד תודה
להסתכל על היקום
על כל מה שסובב אותנו
החל מהדברים הגדולים שסביבנו
גרמי השמים על שלל שמותיהם ותכונותיהם
ועד לפרטים הכי קטנים
זה מדהים!
תצאו רגע החוצה
ותסתכלו על הפרחים בגינה
על העצים בסביבה
על הציפורים שמצייצות
ואפילו על אלו שמצליחות לחקות
זה הרי אדיר לחשוב
מי ברא כל אלה
מי חשב על כל אחד ואחד איך בדיוק ליצור אותו
לצייר אותו
אין צייר כאלוקינו
אפרופו ציפורים,
כחלק מתעסוקות החופש הגדול של הקטנים
היינו השבוע במוזיאון הטבע התנכי בבית-שמש
והיתה שם ציפור שיר
מיינה מתוקה כזאת
שמנתרת לנו בכל גינה מזדמנת
רק שהיא למדה לדבר
ואתם אומרים לה אוי אוי אוי אוי שבעס
והיא חוזרת בקול מעובה ומדויק
אוי אוי שבעס 🙂
שזה מדהים
לחשוב שאת החיקוי הזה היא לא צריכה בכלל בשביל עצמה
היא יודעת להשיג אוכל ומזון ולהביא ילדים גם ללא הידע הזה
והקב"ה נתן לה חכמה לחקות קולות כדי להנות בהם בני אדם
אז זה לא רק העצים הפרחים והשמים הכחולים
כל הבריאה אומרת שירה ממש פשוטו כמשמעו
אז ההבטה הזאת
במכלול הבריאה
נשיאת העינים הזאת
וההתפעלות
מכל מה שהיא מכילה
מכניסה בנו, אליבא דהרמב"ם, יראת שמים
וכשמחשב הדברים האלה עצמן
מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד וידע
שהוא בריה קטנה שפלה
ואפילה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות
פשוט לחשוב איפה אנחנו בכל היקום הזה
איפה אנחנו בכל המרחב הענק הזה
מי אנחנו ומה אנחנו ברמות הידע וההבנה
לעומת האינסוף של הבורא
והמחשבה הזאת
העוצמה הזאת
תכניס לנו בלי שנרצה
מנות גדושות של יראת שמים
יהודי אחד ששאל את רבי יהודה צבי מסטרטין:
"שמעתי עליך שאתה נותן סגולות שמועילות לרבים.
תן לי בבקשה סגולה ליראת שמים."
ענה לו רבי יהודה צבי:
"סגולה ליראת שמים אין לי. סגולה לאהבת שמים יש לי
כמה טוב השם 🙂
ועתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעמך,
כי אם ליראה את השם אלוקיך, ללכת בכל דרכיו….. לטוב לך (י יב)
אז למדנו איך מקבלים יראת שמים
והגענו לסוף הפסוק
לטוב לך.
סיום כל כך יפה ומתוק
כי התורה ניתנה לנו כדי להתרומם
כדי להיות טובים יותר
וחי בהם כתוב לנו
הקב"ה לא רוצה שיהיה לנו קשה
שנהיה עצובים נרגנים ובלי כוחות
אם אנחנו מרגישות בקיום מצוות קושי
רפיון
חוסר חשק
צריך לבדוק מה אנחנו עושות שם לא טוב
איפה התכווננות שלנו והמיקוד של המבט לא נכון
אל תתנו לעצמכן ליפול לבורות הללו של קושי בקיום מצוות
קושי זה היצר הרע
לפעמים זה נרווים ודקדוקי הלכה שלא נצרכים
לפעמים זה בכלל מאמץ על ברצון להרשים
לפעמים זה מבט שלא מתמקד בעיקר
ולפעמים זאת המחשבה הפרפקציוניסטית
שאומרת הכל או כלום לא ניכר
וזאת חשיבה מוטעת
כי הפסוק אומר בפירוש
לטוב לך
לטוב לך
לטוב לי
לטוב לכולנו
אין מצב שהקדוש ברוך הוא רוצה להקשות עלינו
לייסר
לעצבן
לרדות
הוא הרי לא צריך אותנו הקטנים בשביל לבסס את מלכותו כאן
הוא היה הוא הווה והוא יהיה
אנחנו הם אלו שברי חלוף
ולכן
ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה הוא בסה"כ מבקש ממך?
כי אם ליראה אותו
וללכת בדרכיו
לטוב לך
כמה טוב השם 🙂
