סוכות. – מה יש לנו החג הזה?
מה הציווי שהכי מתקשר עם סוכות?
בואו נקרא מהפסוקים:
"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח" (דברים טז. יג- טו)
ובמקום אחר
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים ועף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים"
ציווי מפורש על השמחה
ובעצם למה צריך לצוות על דבר כל כך פשוט
כי אנחנו עומדים בפני העבודה הכי קשה ליהודי בעולם
יותר מלהמליך ולהיות לעבד, יותר מלצום, יותר מלבקש מחילה
יותר מנעילה יותר מתפילה
לעבודה הזאת קוראים שמחה
ובואו נראה עד כמה זה עבודה קשה
הרמבם בהלכות לולב כותב " השמחה שישמח אדם בעשית המצוה ובאהבת הקל שציוה בהן – עבודה גדולה היא!!"
וזה חידוש
כי מישהו חושב שלהיות שמח זה קשה?
ויותר מזה הרב דסלר כותב במכתב מאליהו
"הטעם שקבעה התורה סוכות אחרי יום כיפור הוא כדי לברר תוקף יום הכיפורים – איך יעמוד בנסיון השמחה"
הלוווו
איך אפשר לקרוא לשמחה נסיון???
שמחה זה עבודה? (כן. כן. לא סתם כתוב עיבדו את השם בשמחה)
שמחה זה נסיון?
מישהו נפל פה על הראש?
קל להרגיש דל
אבל כן,
הרבה יותר קל להתעצב, להתאבל לקטר ולהרגיש רע מלשמוח
הרבה יותר קל להרגיש מדוכאת ולא מוצלחת
להגיד כמה קשים החיים בתחושה מפוצלחת
מאשר
לאמר בכנות
היי,
בעצם זה לא כל כך רע כמו שזה נשמע
ויש לי קורת גג ואפילו דירה
ויש לי בעל ונחת והרגשה סמוכה ובטוחה
ויש לי אוכל וטעם על הלשון
ויש לי את האפשרות לאכול ו…לישון
וזה קשה
קשה לבן אדם להרגיש כל הזמן שמח
ועוד יותר קשה כשזה מגיע מציווי של קל עליון
כי אז מתערב לנו גם היצר הרע ומנסה בדוקא להראות לנו כמה אי אפשר לשמוח
מהו באמת הציווי של אך שמח?
רבינו בחיי כותב שאך זה כ"א
עד שיעברו כ"א ימים מתחילת תשרי
כלומר עד סוף סוכות
הנהגת העולם בנויה משני הפכים בענין אחד.
הגוף והנשמה
מצד אחד הנשמה – יודעת שצריך להיות במצב של “ושמחת בחגך” שזאת שמחה מושלמת שמחת בית השואבה וכו'
ומצד שני הגוף – מרגיש “והיית אך שמח”, (אך בא להמעיט) הגוף מרגיש שקשה ולא תמיד פשוט לשמוח.
ולכן יש לנו לאורך המסלול של אך (כ"א הימים הללו)
נקודות שעוזרות לנו לעלות ולהעלות עד לדרגת השמחה הכי גדולה בשמחה תורה
שמחת המצווה ותורה שהגוף חבוק בתורה ושמח בה באופן מושלם.
זה מתחיל עם המלכת השם עלינו כשאנחנו הופכים ממשפיעים למקבלים
ממשיך ביום כיפור שאנחנו מתנקים מעברות ומטהרים
וחז"ל אומרים שבעצם השמחה היא מבדק האנשים הנקיים
היכולת לשמוח באמת שייכת לאנשים נקיים מעוון
אחרת זה לא שמחה זאת הוללות
וזה מתקדם בשמחת החג שבה אנחנו משתמשים בדברים חיצוניים
חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר "ושמחת בחגך", במה משמחם? האנשים בראוי להם והנשים בראוי להן
כלומר כל אישה ומה שמשמח אותה בראוי לה
אבל משהו חיצוני שיגרום לה שמחה זה בטוח
ראיתי באיזה עיתון שמישהי כתבה שכל הזמן היא היתה במרוץ למה שצריך לעשות
ואז היא עצרה את עצמה ושאלה מה מכל הצריך אני הכי אוהבת הכי נהנית
ואת זה עשתה בצורה מעניינת שנה עם טאצ' אישי
בקיצור לא לחכות שישמחו אותנו
אלא לשמח את עצמנו במשהו חיצוני
להכניס שמחה לחיים שלנו
ולחפש אחרי זה
לרצות לשמוח
והנה אנחנו כבר בישורת הכמעט אחרונה
שמחת בית השואבה
השמחה כבר מתפרצת אבל עדיין יש עזרים חיצוניים שמעוררים אותה
יש כלי שיר ויש אבוקות של אור כלומר דברים חיצונים שעוזרים לשמחה שלנו להתפרץ
שמחת תורה – השמחה המושלמת
עד שמחת תורה
כ"א ימים של אך של שמחה לא מושלמת
ושמחת תורה זה השיא
שמחה של תורה שהגוף מתחבר עם התורה וחובק אותה בידיו באהבתו אותה
חיבור של גוף ונפש – שמחה שלמה!
איחוליי – שיהיה לכם הרבה סיבות לשמוח
שמחות קטנות של אושר תמידי
רצף שמח ומאושר של חיים מלאים בקרבת השם ובשמחה יהודית
חג סוכות שמייח
ורק טוב!!!
