את הצרה הזאת אני לא רוצה

וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן:
מובא במדרש רבה
וישב יעקב – אמר רבי חוניא
משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים
ונתיירא מהם, ישב לו ביניהם,
כך 
כיון שראה יעקב עשו ואלופיו
נתיירא מהם וישב לו ביניהם׳,

שואל על זה בעל החידושי הרים זצל
לכאורה המדרש הזה ממש תמוה
אם המשל מדבר על אחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים
ונתירא מהם
כלומר הוא פחד מהם
למה ישב לו ביניהם
אם יעקב אבינו ראה אלופו של עשיו
ונתיירא ממנו
כיצד יכול היה לשבת ביניהם?
שאלה טובה? אההה?
אבל ב"ה הוא לא רק שואל
אלא גם מסביר
והוא אומר כך:
יעקב אבינו ידע והאמין שאי אפשר לו לאדם להלוך נגד הקב״ה,
כי הוא הבורא ומנהיג לכל העולם, ושליט על הכל,
אבל יש לו עצה אחת
להתחזק באמונה שלימה שהכל לטובה,
ועי׳׳ז ימתיק לו הבורא
את הצרה ויבטלנה,

ולכן, כשראה יעקב את כל ה׳אלופים׳ של עשיו
הוא לא ברח מהם
כי זאת הצרה שנקלעה לפתחו הגיע לו מאת השם
ואי אפשר לברוח ממה שהקב"ה קבע לנו
אי אפשר לומר "את הצרה הזאת אני לא מקבל"
"את הניסיון הזה אני לא רוצה"
מה כן אפשר?
להתחזק באמונה
להתיישב בדעתו בין הכלבים
בתוך הצרה
בתוך הניסיון
ושם לשבת
שם לקבל ישוב הדעת
ללא מורא ופחד
ועל ידי זה להתגבר על הניסיון

למעלה מן היאוש

ואיך מקבלים ישוב הדעת?
איך יושבים בתוך הצרה?
איך נשארים רגועים בתוך כל הניסיונות שבאים אל פתחנו?
אמונה
כמו שאמר רבי לייבל אייגר
שהמילה וישב שווה בגימטריה 318
והמילה יאוש שווה 317
ללמדנו שגם בזמנים הכי קשים
לא התייאש יעקב
ותמיד היה למעלה מן היאוש.
תמיד האמונה בקל אחד הייתה בראש מעייניו
תמיד היה לו את הישוב הדעת בתוך הניסיון
להאמין שזה ממנו
ולקבל את זה

גנרל במדי אסיר

סיפר פעם רב יענקלה גלינסקי
שהיה במחנה הסגר בצבא הליטאי
והיו שם עוד מצמרת הצבא הליטאי

גנרלים, בישופים, שרים ופקידי ממשלה
והנה יום אחד בבוקר הוא ראה גנרל אחד
שכעת נמצא במחנה הסגר יחד איתו
לבוש כמו אסיר
לא במצב הכי מרנין
פותח שקית
מסתכל פנימה
עושה תנועות של הצדעה של גנרל
וחוזר למיטה

לשאלתו
הסביר לו הגנרל האסיר
הייתי מצביא בצבא הצאר
הייתי גנרל דגול
רבבות נשמעו להוראותי
ואני מקוה גם לשוב למעמדי יום אחד
השקית הזאת מזכירה לי את מי שאני
המדים שבתוכה מזכירים לי את האני האמיתי שלי
את המהות שלי שלא השתנתה
הן יום אחד אשוב להיות גנרל עטור מדים
ואינני רוצה שהדיכוי האכזרי כאן ישפיע על הנפש שלי

החיד"א כותב
שמצרותיו של יעקב, רואים את גדולתו.
אם ניקח את צרותיו של יעקב ונמנה אותם,
נראה בתוכם דבר מעניין.
האות השניה של כל הצרות שלו
יוצרות את המילה וישב
יוסף – האות ו', דינה – האות י'
עשיו – האות ש'  , לבן – האות ב'
קיבלנו את המילה וישב
כלומר בתוך כל הצרות
בתוך כל הצער
במציאות הקשה שעברה עליו
בעומק הניסיון
לא כשזה התחיל
לא כשכבר ראה את הקץ
בתוכו
במשבר
וישב
התיישב בדעתו ולא נתן לייאוש שיאחז בו,
ורק בזכות כך הוא ניצל

להאיר את החושך

את הכח הזה שאנו מקבלות השבת
קיבל גם בנו  יוסף
על יוסף כתוב
ויהי ה׳ את יוסף, ויהי איש מצליח, ויהי בבית אדוניו המצרי׳,
וה׳כתב סופר׳ מסביר לנו בפירוש יפה וקצת ארוך
שזהו אומרו ויהי ה׳ את יוסף -שאף בעת הצרה, השרה ה׳ שכינתו
עליו,
ומדוע, כי תמיד היה בשמחה.
והאיך היה בידו להיות בשמחה בתוך הצרות?
על ידי "ויהי איש מצליח"
ע׳׳י שהחשיב את עצמו איש מצליח,
אף ש׳ויהי בבית אדוניו המצרי׳! על אף שהוא עבד!
על אף שהיה במחנה הסגר
על אף הדיכוי הנורא
הוא לא נתן לכל זה להשתלט עליו
אלא להפך
פתח יום יום את שקית המדים הגנרלים
והביט יום יום על הישות העצמית שלו
המצליחנית, המיושבת, האמיתית
ויהי איש מצליח
איפה איש מצליח
בבית אדוניו המצרי
בתוך כל הכאוס של העבדות
בתוך הנסיון
בעומק הכאב
היה לו את ישוב הדעת של אביו
היה לו את הכח האמוני לדעת שהוא זה לא הנסיון
הוא זה לא המשבר
הוא זה לא הכאב
הוא זה מה שהוא מרגיש בפנים
הוא זה הגנרל שבו
ומתוך כך
הצליח השם דרכו
והוא זכה למה שזכה

לשבת לקום

זה הכח הענק שאנחנו מקבלים השבת
כח של ישוב הדעת בתוך כל הכאוס הזה
בתוך החייים המבולבלים שלנו
בתוך כאבי הלב
כח של מצליחנות בתוך הנסיונות שאנחנו עוברות
בתוך הצרות והדמעות
לדעת שדוקא שם
אין לנו אפשרות לברוח מהם
יש לנו רק אפשרות לקבל ולהאמין שהכל מאיתו יתברך
איך אומרים אנשים?
אני לא עומד בזה
אין דבר אומר לנו יעקב אבינו
אתם לא צריכים לעמוד בזה
אתם צריכים לשבת
להיות מיושבים
ומתוך כך להצליח