וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּֽחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת
מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה
שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּֽהְיֶֽינָה:
ספר החינוך כותב על מצוות ספירת העומר
כי מצווה זו באה להביע את ציפיותינו ממחרת הפסח,
יום בו יצאנו ממצרים, אל מתן תורה, מעמד הר סיני.
גאולה לא מספקת
כלומר בעצם קיום מצוות ספירת העומר
אנו מודעים לכך
שיציאת מצרים שעברנו בפסח
לא מספקת אותנו
אלא יש לנו רף גבוה יותר
שאליו אנחנו שואפים
והיא גאולה שלמה
גאולת הנפש והגוף
גאולה שבה גם הנשמה שלנו יוצאת לחופשי
מתחברת לקודשא בריך הוא
ודבקה בו.
וזה אפשרי,
רק ובעיקר
בעת שנקבל את התורה
מה ההפך מגלות?
כי ההפך מהגלות
זה לא 'חופש ללא גבולות'
לא פריקת עול ומגבלות
אלא חרות
וחרות נמצאת בעומק החיים
היא היכולת שלנו
לחיות חיים מלאי משמעות
והיא היעד הבא שלנו לאחר ספירת העומר.
ולכן כשהקדוש ברוך הוא נגלה למשה בסנה
הוא אומר לו:
"בהוציאך את העם ממצרים
תעבדון את הא-לוהים על ההר הזה" (שמות ג', יב).
כי זאת המטרה העליונה של יציאת מצרים
ובשביל זה קיבלנו את ההוראה-
וספרתם לכם ממחרת השבת
שבע שבתות תמימות תהינה
עַ֣ד מִמָּֽחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם
וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
למה לא סופרים לאחור?
עכשיו תשאלו אותי
אם המטרה של יציאת מצרים היא עבודת האלוקים בהר סיני
דהיינו להגיע לחג השבועות
למה סופרים ספירת העומר בצורתו הנוכחית
למה לא סופרים לאחור
כלומר עוד 49 יום חג השבועות
עוד 48 יום חג השבועות
עוד 47 יום חג השבועות וכו'
כי המטרה שלנו כאן היא צמיחה רוחנית
ובשביל להגיע לזה
צריך לצעוד נתבך ועד נתבך
צעד ועוד צעד
שלב אחר שלב
ולכן גם כתוב וספרתם לכם
לכאורה מילה מיותרת בפסוק
אבל לא.
וספרתם לכם לכל אחד ואחד מאיתכם
בלי להסתכל ימינה ושמאלה מה הדרגה של השני
בלי לבדוק היכן עומד בסלום החבר שלי
בלי להרגיש נחיתות או להיות בעליונות
בלי לפזול
וספרתם לכם לכל אחד ואחד מכם
בנפרד!
כל אחת צריך לעשות את העבודה שלו
את ההתקדמות שלו
את הצעדים שלו
ולכוון אל היעד הנכסף
בלי לקפוץ
בלי לדרוס
יום
ועוד יום
ועוד יום
צעד
ועוד צעד
ועוד
צעד
כאשר בסוף
וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
כשחדש מותר מן התורה
מה המשמעות של מנחה חדשה?
לא משהו ישן שכבר עבדנו עליו בעבר
ומאז לא התקדמנו
ולא הזזנו את עצמנו קדימה
אלא משהו חדש שהולך ונרקם בנו
מידה חדשה
התגברות חדשה
עמל חדש
הישג חדש
סחורה חדשה שזכינו לה ביגיעת הימים הללו.
גם בספר דברים (ט"ז, ז')
מובאת מצוות ספירת העומר
ושם נאמר:
"שבעה שבועות תספור לך,
מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות"
ושם כמו כאן
רצתה התורה להביא בפנינו את מהות המצווה
כמו שאיכר זורע את שדהו
חורש ומשקה
מנכש מזבל ומדשן,
ויודע שהכל זה רק שלבים
שמביאים אותו לתוצאה המיוחלת
בבחינת
"הלוך ילך ובכה
נושא משך הזרע,
בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו"
כך צריך האדם לדעת
שימי הספירה שלו
נועדו עבורו
לבנות אצלו
שלבים בעבודת המידות שלו
כי אי אפשר
להעפיל אל חג השבועות
ולהגיע לשלמות
של המועד הענק הזה
מבלי שנטרח ונבנה אצלינו
את מידות הנפש שלנו
ילדים, הגיע הזמן לגדול!
וספרתם לכם
כי עד עכשיו התרגלנו שעושים לנו
וטורחים לנו
והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
התרגלנו שמוצאים אותנו
ומצילים אותנו
וגואלים אותנו
ולוקחים אותנו
ועכשיו מה?
עכשיו מדמה זאת הרב שניאור אשכנזי לגיל ההתבגרות
עכשיו אחרי שהשם עשה ניסים,
צריך כל אחד ואחד לעשות נסים בעצמו
הקדוש ברוך הוא כביכול משחרר אותנו גם מהנימה המגוננת של חודש הניסים
ואומר לנו קדימה ילדים לעבודה
הגיע הזמן שתתחילו לגדול
ולעמול…
פתגם סיני עתיק אומר
גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן
וימי ספירת העומר הם רגע מכונן לצעד כזה
בואו נתחיל
תוספת אחת
נקודה אחת
מידה קטנה להאיר
לעבוד וללטש
ואי"ה נגיע לחג השבועות השנה
עם מנחה חדשה
להשם.
