החיבוק של אלוקים

שלום לכולכן
ערב חג סוכות שמח ומלא ברכות
אני מניחה שאתן עסוקות עסוקות
בעבודה, בנקיונות, בבישולים בטיבוחים ובסוכות
אז לא אלאה אתכן הרבה
רק אזכיר לכן את מה שעבר עליכן ועליי בשבוע האחרון
ערב יום כיפור?
זוכרות?
סיפרנו על מנשה מלך ישראל שפשע
ועל החתירה שלו למצוא דרך תשובה
חתירה שעוזרת גם לנו מאז ועד עתה
חתירה שחתר הקדוש ברוך הוא תחת כסא כבודו,
לקבל דרך שם בעלי תשובה מפני מדת הדין שלא תמיד מאפשרת

ועכשיו אתן בטח שואלות אותי
מה ענין שמיטה להר סיני
מה את מקשקשת לנו כאן על תשובה וחרטה וחתירה
כשאנחנו כבר מזמן יצאנו משם
עכשיו כל כך נעים ונחמד ושמח
ושירי חג באויר
עכשיו כל כך עמוס ודחוס ועסוק
מה, מה הקשר
למה להזכיר לנו עוונות ראשונים
למה להשתבלל ברגשות של חרטה של וידוי ושל כפרה
עכשיו פתחנו דף חדש
חג סוכות

חלאס לעוונות

אז זהו
שזה לא מדויק
ברור שאחרי יום הכיפורים כולנו חדשות נקיות צחות וברות
שהלו ראש השנה נולדנו מחדש
יום כיפור – עיצומו של יום מכפר וכולנו נקיות מעוונות
זהו חלאס
אין עוונות ואין פשעים
פתחנו דף חדש
אבל
נדמין לעצמינו אותנו
יוצאים מבית כלא של החיים
משילים מעלינו עברות ופשעים
מצליחים לחתור חתירה מבין מלאכי החבלה
ומגיעים עד למלך
ומקבלים חנינה
נו ו…..
ומה עכשיו?
איך אנחנו חוזרות לחיים הרגילים
איך אפשר אחרי שקיבלנו חנינה להיות אנשים רגילים?
נשים צדיקות ומלאות מצוות
נו באמת,
ביננו
האם באבחת חרטה ווידוי אנחנו נפסיק לדבר לשון הרע?
האם בחתירה אחת? בהתרגשות אין קץ של השם הוא האלוקים, נפסיק לשכוח לברך ברכה?
האם אחרי שהגענו עד למלך וקיבלנו חנינה
ואמרנו ברוך כבוד מלכותו בקולות וברקים
זה אומר שזהו?
שאנחנו יכולות ללכת לישון שאננות
שמחר נקום ונהיה סופר דופר צדיקות?
זה אומר שנפסיק לכעוס, לצעוק לצווח?
שהלב שלנו יפרגן לנו לשכוח?

הגנה מפני הסכנה

מממממ
זהו שלא בדיוק
בואי נאמר שכבר ביומיים האחרונים שעברו מיום כיפור היו לי כמה מעידות
וזה אומר ש….
ש..בדיוק בשביל זה הביא לנו הקדוש ברוך הוא באהבתו ובחמלתו אותנו את חג הסוכות
כן
זה לא מקרי ש4 ימים אחרי יום כיפור יש לנו חג נפלא כל כך
זה פשוט אהבה ענקית של בורא עולם לך ולי ולכולם
לתת לנו סוכה של תמיכה
מעטפת מוגנת שכל כולה אהבה
לעזור לנו לשמור על הרגעים הכל כך עדינים ושבירים
על התקופה הכל כך נפיצה של אחרי הכפרה
ולהתעלות עוד
לחזק את מערכת החיסון שלנו בחסד וברחמים

לא מזמן היה סיפור על מחבלים שברחו לשדות
ונתפסו רק משום שלא מצאו אוכל
וזה הזוי
שהרי לתכנן פיגוע, לחתור חתירה, להצליח להגיע למקום היעד ולברוח מבעוד מועד הם הצליחו
אז איפה עמדה להם החכמה הזאת אח"כ?
הם כבר יצאו  החוצה לדרור
ולא מצאו איזה מלפפון או גזר לאכול
 לא מצאו קורת גג או חורשה או יער להתמקם בה… להחביא את עצמם
כי מה מתברר?
הם היו מאוד מתוכננים!
אבל רק עד רגע הבריחה…
ואז?
את מה שאח"כ הם כבר לא תכננו כלל
ושניה אח"כ הם מצאו את עצמם
מחזרים על הפתחים, תשושי כח ומחשידים

תקועים בבוץ

וזה כל כך מעשי עבורנו
כי כל כך הרבה תכננו את ראש השנה
כל כך הרבה התכוננו ליום כיפור
עוד מתמוז אמרו לנו שזמני תשובה משמשים ובאים
והנה חזרנו והשתדלנו וחתרנו חתירות
והגענו עד למלך וקיבלנו חנינה והצלחנו במשימה
ויצאנו מבין קודשי הקודשים מיום הכיפורים נקיים בוהקים ולבנים
ומה עכשיו?
עכשיו אנחנו בורחות מהעברות שלא ידבקו בנו הלאה
ולא מצליחות
עכשיו אנחנו אחריי ההצלחה
ולא מבינות איפה נכשלנו
וכל כך מהר חוזרות לכותלי היום יום האפור
לבוץ של החיים
ונלכדים חזר בכבלי היצר
כל כך מהר….

כעת אחרי יום כיפור אנחנו לא  נשארות בלי תוכנית עבודה
חלילה לנו מהגיד כדבר הזה
לא משאירים אותנו נטושות במערכה
כעת אנחנו עסוקות בסוכות
בבניית הקן
בבניית מערך ההגנה
באפשרות למצוא מחסה תחת כנפי השכינה
חבוקה ודבוקה בך

דפנות מחבקות

בשיר השירים כתוב
"שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי – וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי"
"שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" – אלו ראש השנה ויום הכיפורים.
"וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" – זה חג הסוכות.

אומר הארי הקדוש
איך היד המחבקת נראית?
צורה של ח'.
החלק העליון של היד, החלק האמצעי, וכף היד שמסיימת את תנוחת החיבוק.
וזו גם הצורה של סוכה.
כלומר לפי ההלכה
סוכה כשרה צריכ להיות בעלת שלושה דפנות
כאשר שתי דפנות ארוכות בצורת ר',
באורך שבעה טפחים כל אחת,
ועוד אחת צמודה אליהם, קצרה – באורך טפח אחד.

וזה בדיוק צורה של חיבוק היד:
שתי הדפנות הם שני החלקים העליונים של היד, והטפח הקטן הוא כף היד
כלומר דפנות הסוכה הם בעצם יד מחבקת.
כמה פשוט ככה אמיתי: סוכה = חיבוק אלוקי.
וחיבוק זה אהבה.
כמה מרגש שזה להיות חבוקה  בידיים של אבא
להבין שהוא לא בורח לנו
אחרי שעשינו את הצעדים הגדולים הללו לקראתו
הוא לא משאיר אותנו בניצחון של יום כיפור
אלא ישר בונה לנו סוכה שתעזור לנו להישאר מוגנות
וזה מדהים
כי לא נדרש מאיתנו בסוכה כלום
לא לצום לא להתפלל לא לשבת בבגדי לבן,

רק לאכול ולשתות ולשמוח ולקשט ולטייל ולהנות
לקדש את חיי הגשם שלנו ולהפוך אותם לרוח
להפוך את ההווה לנצח
וברגע שהשם כלול בזה
אז אוטומטית זה מתורגם למצוה
בלי לעשות כלום
זו בדיוק הסיבה שסוכות מגיע מיד אחרי יום כיפור!!!
כי זה  מה שהיה חסר לאותם מחבלים
להבדיל אלף אלפי הבדלות
 יום כיפור היה להם… הם יצאו מהבוץ… אבל סוכה לא הייתה להם…
לא היה להם לאן ללכת…
לא היה להם את הסוכה הזו איפה לשים את עצמם…

ביום כיפור עמדנו כולנו והתחננו
סלח לנו מחל לנו כפר לנו
וה' מחל… וסלח ומחק
וזהו
לך אכול בשמחה לחמך
ושתה בלב טוב יינך
כי כבר רצה האלהים את מעשיך

והוא מזמין אותנו לשבת בצל כנפי הסוכה
יחד איתו
כדי להצליח להעלות את היומיום הגשמי שלנו למקום רוחני יותר
לצלוח את מסע הסליחה
ולהיות מטוהרות יותר
ומה בסך הכל מתבקש מאיתנו בחג?

רק שמחה

בציווי התורה על חג הסוכות נאמר
"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים… ושמחת בחגך… והיית אך שמח".

ציווי שנראה לנו לכאורה כל כך קל
והוא כל כך קשה
כי כל כך מהר ובקלות אנחנו מצליחות להרגיש לא שמחות
נקיפות המצפון שדופקות לנו בכל רגע
רשימת ההספקים שאנחנו דוהרות לקראתה בלי להשיג
המשימות שלקחנו על עצמנו
הילדים שמושכים לנו את תשומת הלב
הדאגות מאיימות להתפקע
לא פשוט בכלל
אבל כנשים שלוקחות כל דבר ברצינות אנחנו גם מסוגלות
ולכן בואו נתחיל בחיצוניות של השמחה
נמרח חיוך על השפתיים
לא זוכרת איפה קראתי שהראשי תיבות של המילים "והית אך שמח" הם שו"א
כלומר משהו לא אמיתי
אז מה
אם נהפוך גם כשקשה את האח והכואב לשמח
אז לאט לאט נתרגל
ונסתגל
על הטוב נסתכל
ונשמח
ונפרח
ונצמח
ונשיר האח
ונקיים בשמחה
עם חשק וחיבה
ונזכה מאהבה
בשנה טובה ומתוקה

הלואי ונזכה!!