המרכז של החיים

וזאת הברכה – תחג שמחת תורה
ה'חג בה' הידיעה של התורה
אמנם יש את חג השבועות שאז קיבלנו את התורה
אבל אז כפה עלינו הר כגיגית כדי לקבלה
והנה בשמיני עצרת מגיע חג אהבת התורה
חג שכולו רצוף אהבה.
והמגיד מדובנא מביא על זה משל יפה

חתונה של אהבה

בת מלך שנישאה לכפרי פשוט
והכפרי לא כל כך הבין מה מצאה בו בת המלך
ופחד
הוא פחד שמא יש לה איזה דפקט
או משהו נסתר שאינו רואה
שמא אין בה מידות
שאולי אינן נראות
ולא כל כך רצה להינשא לה
בטח לא מצד המהות שלה
והנה אחרי תקופה שהבין וראה כי לא רק בת מלך היא
ולא רק בעלת מעמד היא
אלא יש בה גם מידות ויראת שמים ויופי ונועם וחדוה
פנה למלך וביקש לערוך שוב שמחת חתונה
הפעם מבחירה
מאהבה
וזאת השמחה שלנו בחג היפה הזה
שמחה על קבלת התורה מאהבה
מבחירה
מרצון
אחרי שנשבנו בקסמה
וראינו בנועם מצוותיה.

עוד בלי סוף

והנה בשמחת תורה קוראים בפרשת וזאת הברכה שהיא הפרשה האחרונה בספר דברים
ומיד באותה קריאה כשהשביעי עולה לתורה
גוללים את ספר התורה להתחלה ומתחילים שוב מבראשית
להראות לנו שכל סיום הוא התחלה
ואין סיום בלי התחלה
והתורה כולה היא גלגל שסובב אותנו בכל מהלך חיינו
אין כזה דבר לסיים
תמיד יש מה להעמיק בה עוד ועוד ועוד
תורת השם תמימה משיבת נפש
תמים זה משהו שלם עגול בלי פגם
כמה שנלמד בה ונעמיק בה ונוציא ממנה דברים לחיים שלנו
כמה שנחפור בה
תמיד אפשר למצוא עוד
והעוד הזה הוא חיינו ואורך ימינו
והוא מה שמעניק לנו את הטעם והאושר בחיים

שמחת תורה הוא גם החג האחרון שלנו בשרשרת החגים של תשרי
היה לנו מלך אריה בשדה ופחדו
המלכנו אותו וקראנו אליו בהיותו קרוב
נוקינו מעונות ונכנסנו יחד איתו לסוכה
לשבעת ימי משתה של חבוקה ודבוקה בך
והנה מגיע חג שמחת תורה שנקרא בתורה שמיני עצרת

שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה'
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא
כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ (ויקרא, כג, לו):
מבאר רש"י: עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים
כיון שהגיע זמנן להפטר אמר
בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם.

קשה עליי פרידתכם
להקדוש ברוך הוא
קשה להיפרד מאיתנו
איזה גילוי אהבה ענק זה
תחשבו רגע על המילים
כמה אינטימיות צריך בשבילם
כמה קרוב לבבות
כמה אהבה נושבת מהם

מה זה כבר מוסיף?

הרבה שואלים
מה מוסיף היום הזה
מה לא עשינו עד היום שהיום הזה יתן לנו
כאילו אם יהיה יום נוסף אז הפרידה תהיה קלה יותר
בתכלס בהגיע רגע הפרידה שוב מגיע הקושי

אומר הספורנו
'אמר אם כן, שזה היום אחר חג הסוכות אשר בו שלמו כל שמחות הרגלים,
הוא קודש להיות יום עצרת
שיעצרו במקומות הקודש ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים,
כאמרו, 'ישמח ישראל בעושיו" (ספורנו, ויקרא, כג, לו).

כלומר עוצרים.
שמחים עם ה' ואיתו בלבד
בלי ארבע מינים
בלי מצוות חג נוספות
בלי שתי-הלחם
בלי ניסוך-המים
שמחים, שמחה טהורה של 'ישמח-ישראל-בעושיו'.
אנחנו שמחים בה' וה' שמח עמנו.
שמחת חתונה – אהבה של חדר ייחוד

מעולם לא נפרדנו

והוא בעצם החג הזה מסיים את החגים באמירה מהדהדת:
שבעצם לעולם לא נפרדים.
ישמח ישראל בעושיו
המצות שמקיפות אותנו ביומיום
ימשיכו להדהד לנו את החיים יחד איתו
ימשיכו ללוות אותנו במעגל השנה, במעגל החיים
והם אלו שיחברו אותנו אליו
ויביאו לו מנחת אהבה
ולכן כתוב קשה עלי פרידתכם
למה לא כתוב פרידתנו
הרי גם לנו קשה?
אלא קשה להקדוש ברוך הוא לראות אותנו נפרדים, מופרדים מתפוררים
קשה לו כשאנחנו פתאום מתפזרים אחרי החגים ושוכחים לא מקימים
הנתיבות שלום מסביר
"קשה לי לראות אתכם נפרדים זה מזה ורואים רע זה בזה. "
ולראות רע זה גם על עצמנו
להיפרד זה מזה זה גם מהחלקים הפנימיים שלנו
קשה לאבא אוהב לחתן שנישא זה עתה לראות את אהוביו לא שלמים לא מושלמים
קשה עליו הפרידה
ובשביל זה מגיע חג שמחת תורה
חג שמראה לנו שהתורה מלווה אותנו במעגל
חג שקריאת התורה בו היא התחלה וסוף
פרשת וזאת הברכה ומיד לאחריה בראשית
חג שכולו תורה ואין בלתה
כדי להביא לנו את הכוח של החיים
הכוח של המסע האינסופי בשגרה ביומיום
להבין
שגם בסתיו שמגיע
בחורף שמפציע
באביב שמריע
ובקיץ שמזיע
תורת ה' תלווה אותנו תמיד.

תור במרכז החיים

חגים, משפחה עבודה שיגרה
ותורה לעולם עומדת ביננו
איך מסתימת התורה
וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַֽחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה משֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
ומיד בשביעי גוללים ומתחילים מ
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:
למה נברא העולם? בשביל ישראל.
וישראל? בשביל התורה?
ותכלית מעמד הר סיני וקבלת התורה?
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:
שזוהי יראת הרוממות
אותה יראה שניכרת על הפנים

וזה מה שאומר הזוהר על בראשית
בראשית – אולו אותיות המילים – ירא בשת – יראת הרוממות
אותה יראה שניכרת על הפנים בצורה של בושה מהחטא

מילותיה האחרונות של התורה מחזירות אותנו לנקודת ההתחלה
ולכל היד החזקה
ולכל המורא הגדול
אשר עשה משה לעיני כל ישראל
מתי עשה משה לעיני כל ישראל? במתן תורה
שאז אמר לנו
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:
שזה התכלית לבריאת העולם לבראשית ברא אלוקים
ירא בשת – יראת הרוממות
סֹוף דָבָר הַכֹּל נִשְמָע אֶּת הָאלהִים יְרָא
וְאֶּת מִצְֹותָיו שְמֹור כִי זֶּה כָל הָאָדָם
סגירת מעגל
LOOP שממשיך את עצמו מאז ועד עתה
לא מסתיים
מתחיל.
שתהיה לכולנו חג שמיני עצרת שמח
שמחת תורה
שמחת סיום
שמחת התחלה
חג שמח וחזל"ש מבורך 🙂