כתוב בפרשת במדבר-
אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.
ורש"י מבאר: כל דגל יהיה לו אות
מפה צבועה תלויה בו.
צבעו של זה לא כצבעו של זה,
צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן,
ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו.
וזה מאד מפליא
כי לכאורה
אם רוצים אחדות
אם רוצים קשר בין כל חלקי העם
למה לחלק?
ולא סתם לחלק אלא לכל אחד יש דגל משלו עם צבע משלו
כלומר מדובר פה על חלוקה חזקה ולא מתפשרת
מיקומים אחרים
צבעים אחרים
מפות שונות
נשמע כמו 12 עמים לא?
אבל לא
הרי כשקיבלנו את התורה כתוב
ויחן שם ישראל כנגד ההר
ויחן לשון יחיד
כאיש אחד בלב אחד
אז מה קורה כאן
התורה אמורה להתקבל יחד או לחוד?
אנחנו עם שלם מאוחד
או מקבץ של 12 סגנונות שונים מחולקים ומפורדים?
כי במבט ראשון נראה
שזה צעד של פלגנות, העלול להביא מחלוקת.
המתנה הגדולה של אלוקים
יותר מזה
כתוב בשיר השירים:
"שובי שובי השולמית, שובי שובי ונחזה בך."
דרש רבי תנחומא (תנח' במדבר יא).
ונחזה בך – נתבונן אליך , מה גדולה ניתן לך.
והיא אומרת:
מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים-
מה גדולה אתם יכולים לפסוק לי שתהא שוה לגדולתי ,
אפילו לגדולת דגלי מחולות מחנות המדבר?
כלומר המדרש מסביר
שאת המשפט הזה אומרים אומות העולם
המפתים את עם ישראל לעזוב את התורה
ואומרים להם: "בואו אלינו ועזבו את תורתו
וניתן לכם משרה ושררה
מה גדולה ניתן לכם כדי שתבואו אלינו"
ועם ישראל עונים להם:
"מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים."
לא נעבור אליכם
אין לנו ענין וצורך
שכן לא תוכלו לתת לנו יותר ממה שהביא לנו הקב"ה במדבר
שם היו לנו מחנות מחנות
שם היה לנו דגלים
דגל מחנה יהודה
דגל מחנה אפרים
דגל מחנה ראובן וכו'
אז מה שאתם מציעים
קטן עלינו
כי איזו גדולה אתם מציעים לנו שיכולה להדמות לגדולה שנתן לנו השם במדבר,
שהיינו מחולקים מַחֲנוֹת מחנות, ודגלים דגלים?
מה הBIG-DIL?
והתמיהה בעינה ואולי אפילו יותר
מה הגדולה שעם ישראל רואה בחלוקה הזאת
מה ההתלהבות ב"כמחולת המחניים"
עד כדי שכשהם עונים תשובה לאומות העולם
הם מתגאים בחלוקה למחנות
לדגלים
ומתארים אותו כמשהו גבוה שאין לו תחליף.
מה כל כך מיוחד בדגלים?
מה כל כך חשוב להתחלק לדגלים
שמהווה תשובה ניצחת לאומות העולם?
אלא שזה מה שמיוחד אצלינו
ואין אותה בשום אומה ולשון אחרים
התורה מלמדת אותנו
שחלוקת הדגלים לכל שבט
אינה צעד של פיצול ופילוג,
אלא הכנה להתנשאות מחודשת של השבטים.
הדגל הוא המטרה
אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.
כלומר יש פה מטרה משותפת
מנגד סביב לאוהל מועד יחנו
אוהל מועד,
החיבור לשכינה,
החיבור לתורה הקדושה
הם הם המטרה השלמה!
והדרך אליהם מחולקת
לא לשם פיצול
אלא לשם חיבור
הדרך אליהם מחולקת לתפקידים,
לנושאים
לכוחות נפש
לדגלים
ולמפות
בשבילנו!!
מה שמביא ליצירה מושלמת
לדבר ענק ומדויק
כמו פאזל הרמוני ומרהיב עין
שכל חלק בו מדויק
משלים את השני
ומחובר אליו.
כלומר התיחום לתחומים
הוא שעושה את העם לעם אחד .
פאזל הרמוני מושלם
כי ברגע שלכל שבט יש מאפיין משלו.
שבט יהודה – למלכות,
שבט זבולון – למסחר,
שבט לוי – לעבודת בית המקדש, וכו'
אז יש כאן שלמות הרמונית
כי הכל מותאם ומתואם
כל אחד עם הכשרונות שלו
עם המיקום שלו
והתפקיד שלו
כל אחד מרגיש יוצר
מרגיש שווה
מרגיש בעל משמעות ושווי
ואין אחד שיכול להתגאות על השני
כי כל אחד קיבל את הכוחות שאיתם הוא אמור להצליח בדרך הזו
וזה מסר שחייב לעבור אלינו גם כיום
כשאין לנו משכן השם והשבטים סביבו
כשאין לנו את צבעי הדגלים ואבני החושן שעל ליבו
כשיש הסתר פנים וקושי ומלחמה
דם ואש מסה ומריבה
עדיין האמת האבסולוטית הזו חייבת להתקיים.
עדיין החוויה שלנו מוכרחה להיות כזו
שמבינה שאדם,
כל אדם
וכל יצור וכל נוצר
הם יצירה ייחודית
שאין לה דומה ותחליף
אין לה עותק!
ולכל אחד יש את התפקיד המיוחד שהוא קיבל
כדי שכולנו נוכל להתאחד
משימת חיים שרק הוא יכול למלא,
בפאזל האלוקי הזה ששמו עולם.
אין על העם שלנו בעולם!!
מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים
כי אין על החלוקה הזאת שלנו
אין על היכולת הזאת לחולל יחד ריקוד מושלם
בתפקידים ומשימות ייחודיים
מתנות שקיבלנו ממנו
אין על היכולת הזאת
להיות לחוד וביחד
להתחלק למשימה
לדעת שאני אני ואתה אתה ואת זו את
ומה ששההוא עושה
אין לי במה לקנא
כי זה המסלול שלו
ומה שהיא עושה
זה לא אמור להיות משנה
כי זאת הדרך שלה
ויש דררכים נוספים להגיע לפסגה
וככה לפעול בצורה מיטבית
ולהתאחד סביב המטרה
בקבלת התורה כתוב
"היה העולם שותק ומחריש
ויצא הקול :אנכי השם אלוקיך."
איך אפשר להגיע לאותה בת קול?
איך אפשר לקבל את התורה
והיה העולם שותק ומחריש
בקול דממה דקה
רק בתנאים של דממה,
של השתקת כל הקולות המרעישים
הקולות הפנימיין והחיצוניים
הפנימיים הם אלו שאומרים לנו את לא שווה
את לא מצליחה
את פחותת ערך מההיא עם הדגל הצבעוני
את פחותת שווי
מההיא שבמסלול הימני
והקולות החיצוניים
כל אלו המרעישים בחוץ
המחלוקות
הפוליטיקות
היריבויות
אלו שדוחפים אותנו אל מחוץ למחנה
רק בתנאים כאלה
נוכל לממש את עצמנו
ואת אחדותנו
ויחן שם ישראל כנגד ההר
ויחן לשון יחיד
"כאיש אחד בלב אחד."
רק כך נזכה שמלאכים ירדו
ויקשרו לראשנו את שני הכתרים
כי כולנו היינו שם.
ובכל שנה מחדש בחג השבועות
כולנו נהיה שם
כי כל שנה מחדש
יורדת לעולם אותה השפעה
של אחדות ושל שלמות
של חיבור ושל אלוקות
והיא משפיעה עלינו מכוחה
מהשפעתה
ומאחדותה
ולוואי ונזכה בקרוב 🙂
