להלן ציטוט קטע קטן מתוך הכתבה אשר את כולה תוכלו לקרוא בצילום המובא להלן:
באחד הימים, כשהוא עוד הצליח ראות מעט מן המעט, הוא היה בצומת גולני ופתאום עצר לו טרמפ. "לא יכולתי לזהות את הדמויות, אבל ראיתי והבנתי שמקדימה יושב רב עם שטרימל ומאחורה כמה רבנים נוספים. הצטרפתי אליהם. הם ביקשו ממני שאספר על עצמי, ומצאתי את עצמי מספר להם את סיפור פציעתי בפיגוע.
"השתרר שקט במכונית, והרב שאל אותי: "ומה אתה עושה כדי להודות להקדוש ברוך הוא?"
זו היתה שאלה מתקילה, שפתאום העמידה אותי מול המציאות – נכון שקשה לי ואני מתמודד, אבל זכיתי וניצלתי. איך אני מודה על כך לריבונו של עולם? זה שינה לי את כל ההסתכלות. הרהרתי והשבתי לרב: "אני מנסה לגמול חסד עם יצירי כפיו".
אני חושב שהיושבים מאחורה לא כל כך הבינו את דבריי, אבל הרב הבין היטב והסביר להם: "נראה שהאדון המכובד מנסה לגמול חסד עם יצירי כפיו של בורא עולם, שאלה בעצם אנחנו. הוא מנסה להיטיב עם כולנו. בואו נישא כולנו תפילה למענו"
כל יושבי הרכב התחילו להתפלל לרפואתי, אומר ד"ר יורפסט וקולו נשנק, זה היה מצמרר.
עד היום אינני יודע בודאות מי היו האנשים האלו, מעבר לכך שהם סיפרו לי שהם תושבי מגדל העמק. אבל אני כמעט בטוח שהיה זה הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן….
(לקריאה נוחה ניתן ללחוץ על העכבר במקש הימני ולבחור "פתיחת תמונה בכרטיסיה חדשה")
