וכל השאר הם רק סוסים…

השבוע פרשת שופטים
פרשה שמתחילה איתנו את חודש אלול
וגם רמוזה בו
אבל אני רוצה להתעכב על כמה פסוקים בפרשה
שמחזקים אצלינו דוקא את ענין האמונה בהשם
שהוא חשוב ונצרך לנו לכל השנה

הפסוק הראשון מדבר בכלל על סוסים
"רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס "
מסביר הרמבן
"ויתכן שדרך הכתוב כי הזהיר לא ירבה לו סוסים
אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת
שלא יבטח על רכבו כי רב ועל פרשיו כי עצמו מאוד
אבל יהיה מבטחו בשם אלוקיו".

כלומר יש כאן איסור להגיע למצב של הרבה סוסים
שאז אנחנו שמים מבטחנו בסוסים ולא בהקדוש ברוך הוא

ובהמשך יש פסוק נוסף שקשור בסוסים
כ,א כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ–לֹא תִירָא, מֵהֶם:
כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
ובו מתואר מצב
בו העם הולך להילחם במלחמה
והוא רואה כמות גדולה יותר של לוחמים מולו
סוס ורכב ועם רב ממך
והם הרבה יותר חזקים
הרבה יותר מתורגלים
הרבה יותר משופשפים
אומר לנו הפסוק
לא תירא מהם
אל תפחד!
למה?
"כי ה' אלוקיך עמך, המעלך מארץ מצרים"
כי ה' בצד שלנו
השם הגדול שמחק את כל ארץ מצרים
מעצמת העל של אותה תקופה
שהעלה אותנו מבית עבדים
הוא ההולך לפנינו
והוא הנמצא לצידנו
והוא המוביל אותנו במלחמות
אל תירא!

מצוות "לא תעשה" מפתיעה

עד כדי שרבנו יונה בשערי תשובה כותב
שיש כאן מצות לא תעשה
(בדיוק כמו מצוות לא תבערו אש בכל מושבותכם" בשבת
"והוזהרנו בזה שאם יראה אדם דצרה קרובה,
תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליו."
ולא יפחד

וזה יסוד כל כך גדול בחיים שלנו
שצריך להחדיר אותו טוב טוב בעצמות
לכל פינה שאנחנו הולכות
בכל שלב
ובכל צומת של החיים
כי השם אלוקינו
הוא ההולך איתנו
ולכן כפי שמעיד רבינו יונה
קרובה ישועתנו

תמיד איתנו בדין וברחמים

אגב
השם זאת מידת רחמים
אלוקים זאת מידת דין
השם אלוקיך ההולך איתך
גם בזמן של דין וגם בזמן של רחמים
תמיד הוא איתנו ולצידנו
ולכן אין לנו לירא משום סיטואציה מאתגרת בחיים
הרופא אומר שהדיאגנוזה בעייתית?
הבנקאי אומר שמשכנתא בסכום שביקשת היא לא הגיונית?
רצית העלאה והבוס צוחק עליך בפרצוף?
המנהלת הבהירה לך שהילדה אוטוטו תעוף?
זה לא משנה
זה לא משנה מה אחרים חושבים
מה את חושבת
ומה ההגיון אומר על המחשבות הללו
משנה רק מה הוא חושב
כי בעיני השם הסיכויים והסיכונים אינם נחשבים
למה?
כי הוא ההולך לפנינו תמיד
הוא מלך ואבא ורופא ועשיר וגיבור ומחנך ומוצלח וכל יכול
והוא המשען שלנו עליו

לבטוח בסוסים

איך כתוב
אשרי הגבר אשר יבטח בהשם והיה השם מבטחו
לכאורה יש כאן כפל לשון
אם הוא בוטח בהשם ברור שהשם מבטחו
אבל לא.
לפעמים אנחנו בוטחים בו
ועדין בוטחים גם על הסוסים
וסוסים במקרה שלנו הם הרופא המורה הבוס הבנקאי
ולכן אשרי מי שלא רק שהוא בוטח בהשם
אלא גם והיה השם מבטחו
כל ההישענות שלו היא רק על אחד יחיד ומיוחד
רק על השם יתברך
ותזכרו שכל השאר הם רק
סוסים 🙂

וזה מה שכותב רשי על המילים בפרשה
תמים תהייה עם השם אלוקיך
למה כתוב עם השם אלוקיך
למה לא מספיק הציווי תמים תהייה
אלא כותב רשי:
התהלך עמו בתמימות ותצפה לו
ולא תחקור אחר העתידות
ואז תהיה עמו ולחלקו
כלומר הסיבה שכתוב עם השם אלוקיך
היא בעצם תוצאת התמימות
כי ברגע שתהיה תמים
תהיה עימו לחלקו

אין עוד מלבדו!

וזה כל כך חשוב
האמונה הזאת
הסמיכה הזאת על קודשא בריך הוא
ההכרה שהוא ורק הוא ורק הוא ורק הוא ואין בלתו
יכולים לעזור לנו
ואין שום כח בעולם כלל שיכול להזיק לנו
כמו שכותב בעל נפש החיים:
"וּבֶאֱמֶת הוּא עִנְיָן גָּדוֹל וּסְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהָסִיר וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו כָּל דִּינִים, וְרְצוֹנוֹת אֲחֵרִים
שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בּוֹ, וְלֹא יַעֲשׂוּ שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל,
כְּשֶׁאָדָם קוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ לֵאמוֹר:
הֲלֹא ה' הוּא הָאֱלֹקִים הָאֲמִתִּי "וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" יִתְבָּרַךְ שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם וְכָל הָעוֹלָמוֹת כְלָל,
וְהַכֹּל מָלֵא רַק אַחֲדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ,
וּמְבַטֵּל בְּלִבּוֹ בִּטּוּל גָּמוּר, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל שׁוּם כֹּחַ וְרָצוֹן בָּעוֹלָם,
וּמְשַׁעְבֵּד וּמְדַבֵּק טֹהַר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק לְאָדוֹן יָחִיד בָּרוּךְ הוּא,
כֵּן יַסְפִּיק הוּא יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ שֶׁמִּמֵּילָא יִתְבַּטּלוּ מֵעָלָיו כָּל הַכֹּחוֹת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְפְעוֹל לוֹ שׁוּם דָּבָר כְּלָל !!!" (נפש החיים שער ג' פרק י"ב)

כי עצם המחשבה הזאת באין עוד מלבדו
עצם החיבור הזה למי שיכול הכל
עוזרת לנו לבטל מעלינו את כל המזיקים האפשריים

מהות הביטחון של רבינו בחיי

ואני רוצה לשתף חלקיק קטן ממה שלמדתי בדיוק השבוע
מתוך הספר חובת הלבבות שער הביטחן של רבינו בחיי פרק א
פרק ראשון שבו הוא רק מסביר מהו ביטחון
והוא כותב כך
אך מהות הבטחון היא מנוחת נפש הבוטח
ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו

כלומר, הביטחון הינו תחושה פנימית שלא מתבטאת במעשים
אין דרך לחוש ביטחון באחד מחמשת החושים שלנו
רק לעתיד לבוא זה יהיה
ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים
בביטחון יש רוגע פנימי ושלוות נפש עמוקה
הרגשה של סמוכה ענקית,
ולב שנותן לעצמו משען על שורשים עתיקים
העולם אומר אין שכל אין דאגות
אנחנו אומרים שבהיות והשכל שלנו מוגבל וכבודו מלא עולם,
הרי שאין לנו "שכל" לפתור את כל דאגותינו
ורק הוא יתברך יכול לעשות זאת באופן הטוב ביותר

והוא ממשיך שם
שעיקר הביטחון הוא האמונה ההכרה והידיעה
שגם אם לא מגיע לנו שכר על כלום,
הקב"ה יעשה לנו חסד לפנים משורת הדין
וכל ההבטחות הבטיח יתקיימו גם בנו (גם אם לא עשינו שום דבר טוב בחיינו)
אלא רק בזכות זה שבטחנו בו שייתן לנו את החסד הזה
הבוטח בהשם חסד יסובבנו
שאם לא כן הינו יכולים לדאוג
שמא אין אנו ראויים לכל הטוב הזה
ואז לא נוכל לבטוח בו
אבל ברגע שאנחנו מבינין שמידת הביטחון
לא יכולה להתקיים כשהיא נשענת על תפיסה של "מגיע לי"
כי הרי אף אדם לא יכול לעמוד ביתרת זכות מול בורא עולם.
אז יש בנו רוגע ושלוה פנימית אמיתית
שלא רק שהוא מלך העולם ויכול הכל
אלא שהוא גם אבא הטוב שלנו ורוצה לתת לנו הכל
בחינת השם אלוקים
מידת רחמים ומידת דין

ואם נבטח בו
אם נסמוך עליו
אם ניתן לעצמינו להישען עליו ורק עליו
בעינים עצומות
ללכת אחריו
בלי לדאוג ובלי לפחד,
גם אם לא מגיע לנו כלום והרגע נולדנו
גם אם שברנו את כל העציצים בבית,
גם אם שפכנו שוקו על הרצפה וצרחנו את נשמתנו בלילה…
כמו תינוק
הרי
שעל עצם הביטחון בו – נקבל שכר טוב, בנראה ובנגלה.
אם ירצה השם
ובעזרת השם

שבת שלום