חכמים בעין ימין

אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָֽלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים …
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:
…
וּבִמְלֹ֣את | יְמֵ֣י טָֽהֳרָ֗הּ לְבֵן֘ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את
אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן:
וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָֽהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה:

זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה
כלומר – עד כאן תורת היולדת.
עכשיו אמור להתחיל קטע חדש
אבל לא.
יש כאן משהו מעניין
כי הפסוק ממשיך אחכ במילים
וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֘ דֵּ֣י שֶׂה֒
וְלָֽקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה:
לא הבנתי
אם עד כאן תורת היולדת
למה יש המשך בפסוק שאח"כ
על מקרה שלא מצאה כבש ויונה
ואין ידה משגת לקורבן יקר כל כך??

נורמלי על פי התורה

אומר על זה השר שלום מבעלא משהו מקסים
שמתקשר לנו גם לימי הפסח העליזים

אלא, מכאן אנו רואים, כי באמת 'תורת היולדת' היא, שידה תמצא לקרבן עשיר.
כלומר, על פי התורה צריכה כל יולדת שיהיה לה מילוי צרכה ברווח ותוכל להביא מהמשובח לקרבן.
 
אבל לזאת ממשיך הפסוק ואומר,
באם יתרחש לפעמים ש 'לא תמצא ידה די שה'
אז די לה גם בקרבן פחות,
 ותביא 'שתי תורים או שני בני יונה',

 אבל דבר זה עצמו ש'לא תמצא ידה'
כבר איננו לפי התורה – לפי תורת היולדת.
כי לפי התורה צריך שיהיה לישראל די צרכם ברוח.
(ספיר ויהלום פר' וישלח ע"ט – הגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)

כי לפי התורה
לפי חוקי הטבע של הבריאה
לפי רצון השם ואהבתו אלינו
אנחנו אמורים לקבל ממנו שפע גדול מלמעלה
שפע של כסף למילוי צרכי החג בהרחבה
שפע של שמחות ובריאות והנאה
שפע של טוב של שלום ושל  חסד
שפע של נחת למילוי כל משאלות החסר

אבל, מה קורה כשחסר

אבל.
אבל ואם לא תמצא ידה
יש גם מצב כזה
והוא קשה
ומיד אחריו מגיע תורת המצורע והנגע
ויש לנו פה הקבלה מהממת
שמסבירה ומלמדת
איך אפשר כן לקבל את השפע
למרות ש
ואם לא תמצא ידה
למרות שלפעמים
יש מצב שמשהו שם נתקע

ונמשיך…
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־משֶׁ֥ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:
אָדָ֗ם כִּי־יִֽהְיֶ֤ה בְעֽוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֨חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת
וְהָיָ֥ה בְעֽוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת
וְהוּבָא֙ אֶל־אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּֽהֲנִֽים:
וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע וכו'
פרשה שלמה כאמור שמדברת על תורת המצורע
ועל כך שהכהן הוא זה שאמור לראות את הנגע ולקבוע טהור או טמא

לראות ענג בלי נגע

מה פירוש המילה נגע
שימו לב שהמילה נגע והמילה ענג משתמשות באותן שלוש אותיות
נון גימל עין זה נגע
ועין נון גימל ענג
ההבדל הוא רק
במיקום של העין
כשהעין בהתחלה זה ענג
כשהעין בסוף זה נגע
וזה בדיוק מה שכותבת לנו הפרשה
"וראה הכהן והנה לא הפך הנגע את עינו טמא הוא"
מה פירוש?
פשוט מאד
הרי בעוון מה באים נגעים? בעוון לשון הרע
מי מדבר לשון הרע? מי שלא רואה טוב על השני
מי שלא רואה טוב את העולם
מי שרואה בהכל רע ונגע
במצב כזה שהעולם מחשיך לו פנים הוא סוגר את צינור השפע שלו
הוא לא מודה, לא שמח, לא מרגיש טוב עם עצמו
כל כולו בבררה של החיים
רע לו החיים סוגרים עליו
ולכן
"וראה הכהן והנה לא הפך הנגע את עינו טמא הוא"
הכהן רואה שהעין
האות עין עדין לא הפכה את מיקומה
היא עדיין בסוף
עדין הבן אדם רואה רע
עדיין יש בו נגע
טמא הוא
לא טוב.
מתי בן אדם נרפא מהצרעת
כשהנגע הופך לענג
כשבן אדם מעביר את העין מהסוף להתחלה
מראיה של סוף של רע של החיים קשים ואוי אוי אוי
לראיה של התחלה של תכלית של הנאה וענג
וזה בדיוק מה שכתוב
לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. (קהלת י)
במילה נגע העין היא לשמאל
במילה ענג העין היא בימין
כי החכמה היא לראות את הטוב…

חוקי השפע

ואם נשוב ליולדת שלנו בהתחלה
נראה שהנורמלי הוא שיש לך שפע גדול מלמעלה
הנורמלי הוא שאישה יכולה להביא קורבן גדול ומכובד
שאיש ואישה יש להם מילוי כל צרכי החג בהרחבה
כי עד כאן תורת היולדת
כי זה הנורמלי
זה מה שנקבע בחוקי הבריאה
זה מה שהקב"ה רוצה שיהיה
לא רק רוצה אלא גם נותן ומשפיע ומוריד לנו בחסדו יתברך

ואם לא תמצא ידה
אם אנחנו רואים את מה שאין לנו
את מה שאיננו מוצאים
את מה שידינו לא משגת
אם אנחנו מתחברים להמשך הפרשה
לנגעים לצרות לקשיים ולרכילויות
אז לזכור שזה ה"לא נורמלי"!

ואם תשימו לב למשהו מעניין בפרק שירה יונה אומרת
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלַם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִים כְּזַיִת בְּיָדְךָ וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ עַל יְדֵי בַּשָּׁר וְדָם:
אולי בגלל זה היולדת שאין ידה משגת מביאה שני תורים או שני בני יונה
להזכיר לה מי הוא מקור השפע שלה
על מי היא אמורה להשליך יהבה

למה דווקא הכהן?

וזאת גם הסיבה שמי שקובע אם הנגע טהור או טמא הוא דווקא הכהן
ולא.
הוא לא חייב להיות תלמיד חכם או איזה גדול בתורה
גם לא מעמיק גדול או איזה מייבין רציני
זה צריך להיות רק כהן מזרע כהנים
מהסיבה הפשוטה
שעינו של הכהן היא עין טובה
עין שרואה תמיד קדימה
עין שמורידה שפע וברכה
עין שמברכת אותנו באהבה
שרודפת שלום ומשכינה שלום
רק עין כזאת יכולה להצהיר על מקור הנגע
לטהר ולטמא
ולהשפיע עלינו ברכה בברכתה.

באיחולי שבת שלום שמחה ורגועה
שפע של פרנסה מלמעלה לקיים את צרכי החג בהרחבה
ושפע של סבלנות של שמחה ושל ברכה
לכל ההשפעות הניסיות של החודש הבא עלינו לטובה
שבת שלום.