הרמבן זל בפרשת בא כותב: "שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שיאמין שכל דבריו ומקרינו כלם ניסים"
הנטיה הטבעית בדרך העולם לקרות נס רק לסיפור הירואי של השגחה פרטית למשהו שהוא יוצא מגדר הטבע ושלא קורה תמיד
אלא שאם נתבונן על כל מהלך חינו נראה שגם בעצם הטבע שיש לכאורה סיבה ומסובב – כלומר שנראה שיוגעים מה הסיבה ומה התוצאה – עדין זהו בבחינת נס טובה וחסד שהקב"ה מרעיף עלינו שלא כדרך הטבע
וכבר כתבו חז"ל במדרש רבה (פרשה י ו) אין לך כל עשב שאין לו מלאך שמכה בו ואומר לו גדל" כי הכל מתנהל בהשגחה פרטית וזה בעצם נס בתוך נס
כי עצם זה שהקב"ה הנהיג שהטבע יבוא אלינו על ידי סיבה ומסובב ושנחשוב שזה טבעי – זהו הנס בעצמו!!!
בספר קב הישר לרבי צבי הירש קוידינובר מביא: "היגדתי היו להשם אלוקיך כי באתי אל הארץ הטובה וגו' מכאן הזהרה על בני אדם המקבלים טובה והשפעה מהשם יתברך לתן שבח והודיה.
ועוד חשוב לציין כי לא תמיד בעל הנס מכיר בניסו אבל עלינו לדעתי שבכל מקרה בכל רגע ורגע נעשים לנו ניסים עצומים וגדולים ובעצם הויתנו אנחנו מכריזים כי אנו נס מהלך.
וזה מה שכתוב בתהילים (פרק עא) "אבוא בגבורות השם אלוקים" – הם הנפלאות וניסים גדולים. "אזכיר צדקתך לבדך" – שבשעת מעשה לא היו ניכרים אלא לך לבדך והינו צדקתך לבדך. "וגם עד זקנה ושיבה אלוקים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדר לכל יבוא גבורתך" – כדי שגם בני אחריי יבינו וישכילו. <חתם סופר סוכות>
ולואי ונזכה ל"אודך לעולם כי טוב אקוה שמך כי טוב נגד חסדיך" שאני מודה על כל חסדיך ומבקש ממך בעבור זה אקוה להתמדת טובותיך בחינת כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא
הלואי ונזכה. 🙂
