פרשת וישב בחומש בראשית מספרת לנו את סיפור חיו של יוסף החל מזריקתו לבור ליד הבית
ועד זריקתו לבור הכלא הרחק אי שם במצרים
כשברקע יש לנו גם את מעשה תמר ויהודה.
אחד הדברים היפים שמצאתי השבוע בפרשה היה במילים
וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹֽעֲפִֽים:
וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם:
ויש כאן לימוד ענק בשבילנו
קודם כל על יוסף,
יוסף שעבר כל כך הרבה טלטלות
אמא שלו מתה
אחים שלו שונאים אותו
הוא מושלך לבור
נמכר 3 פעמים
אשת פוטיפר מעלילה עליו עלילת זדון והוא שוב מושלך לבור
אלוקים!
כמה בן אדם יכול לסבול?
כמה צרות?
ועם כל זאת בוקר אחד הוא קם ורואה אותם זועפים
מה זה המשפט הזה
אתה נמצא איתם כל כך הרבה זמן בכלא
ופתאום הלו בוקר טוב יש אנשים זועפים בכלא
כאילו עד עכשיו לא ראיתה את זה?
עד עכשיו הכל היה נפלא? השמש זרחה? כולם חייכו אליך?
מי שמואר רואה רק אור
אז כן,
עד כמה שזה נשמע מופרך
יוסף הצדיק היה מאיר פנים כל הזמן
הוא חייך תמיד
היתה לו אמת ואמונה פנימית של כל מה דעביד רחמנא לטב עביד
ממילא למה להזעיף פנים?
וכשאתה מאיר פנים לסביבה
כשהאור שלך יוצא החוצה לאחר
כשיש לך שמש וחיוך חזק על השפתיים
אז השמש הזה נכנסת גם ללב האחר
זה מאיר גם על האחרים
והסביבה כולה נראת לך טובה ויפה ומחויכת
וזה למה הוא לא ראה עד היום אנשים זועפים בכלא
כי הוא תמיד ראה טוב
הכמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם – התבטא אצלו בצורה חזקה
ורק באותו בוקר שבו חלמו השרים את חלומם הוא ראה אותם זועפים
הגאולה מתחילה אצל השני
אבל, יש עוד משהו גדול בפסוק הזה
משהו עם מסר חזק בשבילנו
מתי היה הרגע שבו התחילה גאולתו של יוסף?
איפה הייתה הנקודה שבה התחיל סיפור השיחרור של יוסף?
בפתירת חלומות שר האופים ושר המשקים
שהרי לאחר שפתר להם את חלומם הוא ביקש משר המשקים שיזכור אותו
ואמנם חלפו עוד שנתיים ימים מאז ששר המשקים זכר אותו
ויש אומרים שזה עונש ליוסף על שהשליך יהבו על שר המשקים וביקש את עזרתו
אבל בסופו של דבר בסיפור הזה התחילה גאולתו
כי זה גם היה רגע המפנה בחייו שבו יוסף שואל על האחר
מתענין בשני ומנסה לעזור לו
הוא נמצא בעומק הבור
במקום הכי חשוך
אין לו מכרים שיודעים שהוא בכלא
אין לו משפחה קרובה שיכולה לעזור לו
הבט סביב ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי
אין אבא שיודע שהוא בכלא אין אמא בחיים
אין אחים שמחפשים את טובתו אין כלום
ילד עברי בודד בין מצרים שלא ממש אכפת להם ממנו
תקוע בבור הכלא אחרי כל כך הרבה נסיונות וקשיים
לא מן הנמנע שהוא יחשב רק על עצמו
אני מסכן, אני דפוק אין לי כלום
אבל יוסף מהמקום הזה המסכן השבור החשוך והקשה
מצליח להוציא את עצמו ולהפנות מבט לאחר
להסתכל על שר המשקים ושר האופים ולשאול אותם מדוע רעים פניכם
וזוהי בעצם גם נקודת המפנה שלו שמביאה לו את הגאולה
לא סתם אומרים שהכנסת אורחים היא סגולה למי שיש צרה בביתו
כי זה הפניית מבט לשני
כשאיוב מתחיל להתפלל
בספר איוב יש לנו בדיוק מקרה זהה
הפסוק אומר: "והשם שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו
ויוסף השם את כל אשר לאיוב למישנה"
נקודת המפנה שבה בחר השם להוציא את איוב מאפלה לאורה
היא בפסוק הזה
כשאיוב מתפלל בעד רעהו
וזה אולי היה המסר הכי חשוב שהיה על איוב ללמוד מהיסורים שבאו אליו
לא להתפלל רק בעד בניו ובנותיו (כפי שעשה בראשית הספר)
אלא גם בעד אנשים השרויים בצער
וכשאיוב מבצע זאת
היסורים חולפים ומומרים בשפע רב
לשאול על האחר
להפנות מבט אל השני
להתפלל על החבר
להסתכל מה חסר לרעי
זוהי נקודת הזכות שעומדת לנו להיוושע בכל מילי דמיטב
