כתוב בפרשה על יעקב אבינו
כשהגיע לחרן לביתו של לבן
הוא ראה את רחל יוצאת עם הצאן
ממתינה שיאספו הרועים סביב הבאר ויגולו את האבן מפיה
"ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר"
כותב רשי – כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית להודיעך שכוחו גדול
כלומר מובן לנו מכאן שפעולת פתיחת הבאר והעברת האבן
היתה קלה ליעקב אבינו
אם כך, תמוה מאד מה שאנו מתפללים בתפילת גשם
מבורא עולם שיחון אותנו ברחמים בזכות יעקב אבינו
בזכות זה שהוא
"יחד לב וגל אבן מפי באר מים
בעבורו אל תמנע מים"
ושואל רבי חיים שמואלביץ זצ"ל
הלו רשי כותב שהיה לו קל להרים את האבן מהבאר
כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית
אז למה אנחנו מבקשים שבזכות זה הקב"ה יתן לנו מים?
הרי זה היה קל ליעקב ולא קשה
כלומר מה הזכות הגדולה שיש לנו מכך שהוא הזיז את האבן
אם זה היה לו כל כך קל??
תלוי מה עושים קודם
אלא
שמנה לב לדיוק של התחינה שלנו בפני בורא עולם
יחד לב וגל אבן מפי באר מים
יחד לב
קודם הוא יחד לב
ורק אחכ וגל אבן
רק אחכ היה לו קל להרים את האבן
והייחוד לב שהיה כאן
הוא זה שהביא לו את ההצלחה להרים בקלות את האבן
כלומר הזכות שאנו מבקשים מבורא עולם היא בעבור אותו יחוד הלב
בעבור אותה התכנסות
חיבור כל כוחות הגוף והנפש
אימוץ הכוחות הרוחניים והמחשבה למען המטרה
וזה מה שגרם לו להצליח לעשות את זה בצורה המדויקת הטובה והקלה
תנועה פנימית שמדייקת את החיצונית
בשיעור התעמלות יוגה שאני משתתפת בו
המורה שלי (מירב אקרמן סלומון שתחי')
מאד מנסה לדייק לנו את התנועות
ואחד העקרונות שהיא הרבה מאד מדברת עליהם
זה אותו יחוד לב
אותה התכנסות וכוונה לפני ביצוע הפעולה
היא תמיד אומרת לנו
אל תעשו את התנועה ובכל הכח כי אז זה מגיע מכוחי ועוצם ידי
זה מפרק את הגוף
אלא מתוך כונה פנימית ואיסוף פנימי של האברים
ואז לאט לאט להוציא את התנועה החוצה
בצורה כזו היא איטית יותר
מחושבת יותר
ומדויקת יותר
האמת,
גם קלה הרבה יותר!
ואני מנסה להעביר את זה גם אלינו
לכל מערך החיים שלנו
את החיבור הזה והדיוק
את ההתכנסות והכיוונון של הפעולה
כדי שהחיים שלנו יהיו לנו קלים יותר וזורמים יותר
ובפרט השבוע בה יורד' אלינו שפע הכוחות של הפרשה
יש לנו השבוע כח כל כך גדול של יחוד לב
שחבל שלא נשתמש בו השבוע
חבל שלא נכיר אותו וננסה להעביר אותו לחיים שלנו
הקלאסיקה של ימי חמישי
יום חמישי היום
את מגיעה הביתה מהעבודה
הבית צועק הצלה
וכולך מתמלאת עיזוז וגבורה
כדי להתחיל משמרת ב' של עקרת בית חרוצה
את מנקה מסדרת מטבחת מבשלת מארגנת
רצה מכאן להתם בלי מנוחה
מדיחה כלים זורקת כביסות
לוחצת עם המטאטא חזק על פני המרצפות
משפריצה מים סוחטת סמרטוטים
מעבירה ניגוב על כל המדפים
בום בום בום טראח
כוחות שיוצאים מממך ונזרקים כמו חיצים
החוצה לכל הכיוונים
בום בום בום טראח
נפלת שדודה על כסאות המטבח
מ-ר-ו-ק-נ-ת-
לא נשאר ממך דבר
זהו התפרקת.
איך אומרים אצלינו
הבטריה שלנו גמורה
אפס אחוז
אין קליטה
אין אישה
אין אמא
אין משפחה
סחרחרה
תגידי,
זה נראה לך נורמלי?
דרך חיים הגיונית?
בריאות הנפש?
לא נראהלי שאת חושבת כך
אבל במציאות
רוב האנשים מתנהלים כך
עובדים קשה
מוציאים כוחות
שגורמים להם להשפריץ מתוכם מילים פחות יפות
והכל מתוך אימפולסיוביות מתפרצת
שנגרמת מכך שהכח שהופעל מהם הוא כח חיצוני
כח שגורם לך להישאר מרוקן
בחינת כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה
ולא רק שזה לא נכון מבחינת רוחנית
גם טכנית זה פשוט לא עושה לנו טוב
אז איך מתחברים?
וזה מה שלימד אותנו יעקב אבינו
יחד לב וגל אבן
לפני שאנחנו עושות פעולה פיזית
לפני שאנחנו מתחילות לפעול ולהזיז דברים
צריך להתכוונן
צריך להתחבר לרצון השם
צריך ליחד לב ולהבין מה בעצם הנקודה הפנימית שמפעילה אותנו
ורק אז ומתוך כך לפעול
בדיוק כמו שאומר רב חיים שמואלביץ זצל במילותיו המתוקות מדבש:
ועל כרחך שבמעשה יעקב לא היה משום שינוי הטבע כלל ועיקר,
אלא שכן הוא בטבע הרוחני שבנפש האדם,
שיש בכוחו לגלול אף את האבן הגדולה ביותר
אם מייחד לבו ונפשו עבור הזולת,
ונותן תמצית דם לבו כדי להתחסד עם הבריות.
כי הכוחות האנושים שבאדם תלויים בכוחות הרוחניים,
ומהם הם יונקים את חיותם.
וכשהכח הרוחני פועל באדם,
יכול הוא לפעול אף הרבה למעלה מכוחות אנוש רגילים.
ובזכות ה"יחד לב" של יעקב,
שיחד את כל כוחותיו לחסד,
אנו מבקשים "אל תמנע מים.
הקלאסיקה ששווה לפעול על פיה
יום חמישי היום
את מגיעה הביתה מהעבודה
הבית צועק הצלה
וכולך מתמלאת עיזוז וגבורה
כדי להתחיל משמרת ב' של עקרת בית חרוצה
את נעצרת
שואלת את עצמך מה השם רוצה ממני
עבור מי אני פועלת
עבור מה אני עושה
יום חמישי היום – ערב שבת המלכה
הבית צועק הצלה – הזדמנות לחסד עם בני המשפחה
צריך להזיז דברים
אני פועלת ועושה
מתוך מודעות פנימית בעבור מי ובשביל מה
יש לי כעת כח פנימי שמפעיל אותי
לכבוד שבת קודש
לכבוד שבת המלכה
לכבוד הילדים המתוקים שחזרו זה עתה
לכבוד הבעל שנעים לו כשאישתו שמחה
לכבודי עצמי
בעבוד הכבוד שלי והרצון לשהות בבית נעים ומזמין
בעבור שמירת הגוף שלי שזקוק לסביבה נקיה ואוכל מזין
התכווננות
חיבור פנימי לעשיה
תוכנית עבודה
הבנה של כח הרצון בעבור כל מי זה נעשה
ורק אז לאחר יחוד הלב הזה
לאחר שמצליחים לכנס את הפנימיות למעשה
מצליחים בסעיתא דשמיא הרבה יותר
פתאום אפשר
לפעול ולעשות
לסדר ולנקות
לארגן ולטפח
לבשל ולטבח
לגלול אבן
לפקוק פקק
להיות אישה מחוברת ויכולה
ליחד לב ורצון להצלחה
הלואי שנזכה
