"ויקח קרח" – אמר בעל חידושי הרי"ם מגור זצ"ל: כל הטעות של קורח הייתה, שהוא חשב שאפשר לקחת. "ויקח קורח" – אני לוקח! האדם צריך בכל עת להכניס אל לבו: "אני לא לוקח לבד". אני בסך הכל מקבל. אם משמים נותנים לי – אני לוקח, ואם לא נותנים לי, אני לא לוקח…
תודה לא-ל קמתי בבוקר, כל השאר בונוס
אדם מקנא בחברו כי הוא חושב שחייבים לתת לו. אדם שהממון יקר מבחינתו – מקנא בבעלי הממון; אדם ששואף לכבוד – יקנא באנשים בעלי מעמד שיש להם כבוד גדול, וכן ביתר התאוות והחשקים של ענייני העולם, יקנא האדם באחרים במה שנפשו חושקת.
אדם נולד ורואה בעולם שמש? יש אוויר מספיק לכולם בלי תשלום? מים בשפע? רוח? כוכבים? ירח? הרים? עצים… האם הוא מתפעל? הוא בטוח שזה מגיע לו! וכל מה שאין לו, הוא עצוב ומקנא באחר שקיבל יותר ממנו. הכל בגלל שאינו מודה ומשבח על מה שהוא מקבל, אלא מרגיש שחייבים לו הכל.
המדרש שמואל כותב על המשנה "איזהו עשיר השמח בחלקו" – עשי"ר ר"ת עיניים, שיניים, ידיים, רגליים. כשאדם קם בבוקר ורואה שאבריו עמו והכל בסדר, עליו לומר תודה ולהיות שמח בחלקו.
כמו שנאמר: "ברגע שתפסיק לחכות לחיים שאתה חושב שמגיעים לך, תוכל להתחיל לחיות את החיים שהשם מייעד לך".
שבת שלום ומבורך
הרב מנדל
(המאמר הועלה באישורו של הרב מנדל מנהל מוקד תהילים ארצי)
