הרב שמשון דוד פנקוס בספרו נפש שמשון על סידור תפילה כותב כך:
כלל גדול טבעו לנו הקדמונים בזה, שלעולם "סופו נעוץ בתחילתו" ובלשון אחר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". כוונת הדברים, שאת השלימות של כל מלאכה ניתן לראות ב2 נקודות: בנקודת ההתחלה ובנקודת הסוף.
כנראה שתפילת מודה אני מגוללת בתוכה את כל תמצית עבודת האדם. במילים "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" מהוים את התמצית של כל מה שיבוא אח"כ. זהו מסר שאסור לשכוח לרגע!!
כך גם תפילת עלינו לשבח. תכלית הכל הוא להגיע ל"עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית וכו'"
מתחילים ב"מודה אני" כדי להגיע בסופו של יום ל"עלינו לשבח"!
משל לבן אדם שבונה בית קודם מתכננים מה רוצים לראות בסוף ואח"כ בונים את היסודות והבית כולו. ומתי נגלה הבית? בסוף.
התחילה והסוף חייבים ללוות אותנו תמיד. אסור לנו לשכוח לרגע מהי הפתיחה לכל עבודת חיינו ומהי מטרת חיינו
