הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא (ויקרא קדושים)
לכאורה במשמעות הפסוק נראה שצריך להוכיח את החבר
כדי לא לגרום לו לחטוא
או יותר נכון שבעצם זה שאינך מוכיח אותו
עוון החטא עובר אליך
שכן לו היית מוכיח אותו הוא לא היה חוטא
והחטא היה נמנע
ולכן גם
הרבה אנשים לוקחים את הציווי הזה קדימה
והופכים להיות המוכיחים בשער
אלו שיודעים הכי טוב מה צריך לעשות
ואיך צריך לתקן
אפקט המראה
אבל השפת אמת מביא לנו הסבר שונה ומדהים מאין כמותו
הוא אומר כך
"ולא תישא עליו חטא – לידע שיש לו חלק בהחטא.
פי' שלא להשליך כל החטא על החוטא
רק להתערב עצמו ולשוב על זה
וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר בתשובה. "
כלומר
לא תישא עליו חטא
לידע שיש לו חלק בהחטא
כי גם למוכיח שראה את החטא יש חלק מהחטא.
כי יש פה את אפקט המראה
כשאתה רואה חסרון בזולת
זאת בעצם המראה שלך
החיסרון שלך
ולכן תתקן את עצמך
וכל השאר יסתדר מאליו
ולכן ממשיך השפת אמת וואמר
'שלא להשליך כל החטא על החוטא,
רק להתערב עצמו ולשוב על זה,
וממילא ירגיש גם חברו ויתעורר בתשובה'.
כלומר מצוות התוכחה לא פונה החוצה
אלא להפך
היא מובילה את המוכיח לבדק בית פנימי
איפה אצלי לא בסדר
מה אני עושה לא נכון
מה אצלי דרוש תיקון
לאו דוקא בחטא הספציפי הזה
וממילא ירגיש גם חברו ויתעורר בתשובה
להצדיע לחייל שמצדיע
הרב פנגר הביא סיפור מהצבא ההודי
שם הסתובב קצין צעיר
כאשר חייל במסלול הכשרת הטירונות לא הבחין בו,
ולא הצדיע לו
הקצין זימן אליו מיד את החייל,
ושאל אותו: "מדוע לא הצדעת לי?".
הטירון הסביר שלא שם לב
אולם הקצין לא השתכנע,
והחליט להעניש את החיל בכך שהוא נדרש להצדיע לו 1000 פעמים
לחייל כמובן לא היתה ברירה והוא התחיל להצדיע
אחד שתיים שלוש וכו'
במקרה או שלא במקרה,
עבר שם אחד המפקדים הבכירים יותר ושאל לפשר הדבר
סם מאנכשאוו (Field Marshal Sam Manekshaw) –
ואחרי שהוסבר לו הענין הוא אמר לקצין הצעיר:
"אכן עונש ראוי,
אך בכל הצדעה יש גם את הצד הנגדי
ולכן תוודא שאתה מצדיע לו בחזרה,
על כל הצדעה שלו כלפיך!
תענה לו בהצדעה נגדית מצידך"
וכך עמדו החייל והקצין הצעיר במשך שעתיים
והצדיעו זה לזה אחד כנגד השני
כביש דו סטרי
כי אי אפשר להוכיח את השני
לדרוש ממנו לישר קו
בלי להסתכל על עצמנו פנימה
ובלי לעשות פעולה מצידנו
הרי הכי קל לצקצק בלשון על זה שלא עושה דיאטה
על זאת שמדברת לשון הרע
על הכעסן של השכונה
ועל הילד המעצבן של השכנה
השאלה אם אנחנו היינו עומדים במקום שלו
עם המידות הקשות לנו לשינוי
עם התנאים שלו והיכולות שלו
האם היינו מצליחים להתגבר?
אולי במקום לכעוס על הילד המופרע
ולהרביץ בו דעת ותבונה
נתחיל להתאמן לחייך אליו בחזרה?
אולי במקום לצקצק על המוכר העצבני
שלא אכפת לו לצרוח על כולם
נתאמן בלדבר קצת פחות לשון הרע
לבדוק באכפתיות את מה שהנשמה שלנו צווחת ומטמאה?
כי הכי קל לבקש מהחייל להצדיע 1000 פעמים
אבל מה אני, הקצין המבין, עושה בשביל זה?
איך אני נושא את החטא על כתפיי?
בידיעה שאם ראיתי את זה יש לי חלק בחטא
כי יש פה את אפקט המראה
טיפ מונע "תיקונים" וליקויים
ולכן הפרשה נותנת לנו עוד טיפ בנושא שאוגף אותנו מכיוון אחר
בצדק תשפוט את עמיתך
אנחנו חושבות שזה ציווי שמיועד לעזור לחבר
שנשפוט אותו בצדק
כי נעבאך הוא לא עשה נכון
וצריך לדון אותו לכף זכות
אבל לא.
זה קודם כל האיכות חיים שלנו
בצדק תשפוט את עמיתך
זה בשבילנו
בשביל החיים הטובים שלנו
כי אם נשפוט את העולם בצדק
נראה את הטוב
נדון לכף זכות
ממילא לא נצטרך להוכיח אף אחד
לא נצטרך לראות מה לא טוב אצלינו
יהיה לנו פחות מראות שמפנות אלינו
לא נצטרך להביט פנימה על עצמנו
ולמצוא היכן הפגם של ההוא נמצא אצלי
איפה אני צריכה לעשות תיקון
הכל יהיה מואר באור של חסד ורחמים
וגם הקדוש ברוך ישפוט אותנו כך
ופשוט שנזכה לחיים הטובים והיפים
חיים מלאים באור של אהבה וחיבור
ואהבה אין סופית לברואיו
ואהבת לרעך כמוך
אני השם 🙂
