סיפורו של מסע

פרשת מטות עם כח הדיבור
קדושת הדיבור
וסיפורם של בני שבט ראובן גד וחצי המנשה שרצו להישאר בעבר הירדן המזרחית
ופרשת מסעי שבעצם בעיקר
מפרטת את כל המסעות והחניות של בני ישראל במדבר

וזה מדהים
כי בעצם מה ענין כל הפירוט של המסעות והחניות
לצורך מה נרשמו כאן כל ציוני המקומות שישראל עברו
במהלך 40 שנות נידודים במדבר?

ארבעים ושניים תחנות
ופירוט אחד ארוך שנשמע כמו הקראה של מפות גוגל:
 ויחנו.. ויסעו.. ויחנו.. ויסעו.. ושוב.. חנו, ושוב נסעו..
ביננו, היה יותר פשוט לכתוב ויסעו ממרעמסס..
ויחנו בתחנה האחרונה, על הירדן
לא?

והאמת, שבד"כ זה מה שאנחנו עושות
אנחנו נוטות לתת מקום משמעותי למטרה, ליעד,
ופחות מקום לתהליך, לדרך, ולמסע כולו.
באידיש קוראים לזה 'אונטערשטע שורה'
כלומר מה תכלס
מה השורה האחרונה
בלי לקשקש לנו מידי הרבה באמצע 🙂

בכלל הדור של היום
דור החד פעמי דור הזד הAI והרובוטי
הוא דור שממש קשוח בנושא הזה
והתורה שרלונטית יותר מתמיד
גם לדור שלנו
מלמדת אותנו שיש מקום לתהליך
וכל מטרה סופית מורכבת מהרבה תחנות בדרך,
מהישגים קטנים שיוצרים דבר גדול.

אנחנו לא צריכות לחפש כל הזמן את המטרה
שכמובן צריכה אולי לעמוד מול עיננו
אלא להתמקד בתהליך
בשלב הספציפי שבו אנו נמצאות
 ולהבין שלכל ויסעו.. יש ויחנו.. גם אם אנחנו עדיין בדרך.

פכים קטנים שאספנו בדרך

את נורא רוצה להתחתן
נורא רוצה עבודה נחשקת
לראות את עצמך בסוף הלימודים בעמדת הניהול שחלמת עליה
את נורא רוצה את הדירה המשופצת
את הילדים המעוצבים והמחונכים כמו בקטלוגים
נו
אז את רוצה
בינתים תסתכלי על התהליך
על מה שאספת בדרך
על מה שקיבלת תוך כדי עבודה
על החניה עם הילד המאתגר
על המסע עם הבת המתבגרת
על התהליך ההורי שעברת
על הזוגיות שהשקעת והעמקת
על השורשים שניכשת
על הפרחים שגידלת
ועל ההר הגבוה שצלחת

יש מחירים למסע
ועם כל חניה כזו
עם כל מסע כזה
גדלת
השתבחת
נהיית את בגירסה המתוקנת והיפה יותר
לא היה שווה?

זו היתה טענתו של משה לבני גד ובני ראובן:
"האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"
אתם לא מבינים שהמלחמה היא לא דרך להשיג יעד
להגיע למטרה ששמה ארץ ישראל
אלא היא שלב משמעותי בתהליך
כי את מסע המלחמה של היצר
כל אחת מאיתנו צריכה לעבור

אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע

שום דבר לא קרה סתם

אומר הבעל שם טוב הקדוש:
“בודאי נכתבו המסעות בתורה,
להורות הדרך הישר לאיש הישראלי,
לידע הדרך הישר אשר ילך בו כל ימי חייו”

ובעל הדגל מחנה אפרים ממשיך וכותב
"כי כל המסעות היו מ"ב,
והם אצל כל אדם מיום היוולדו עד שובו אל עולמו.
ולהבין זה, כי מיום הלידה והוצאתו מרחם אמו
הוא בחינת יציאת מצרים
כנודע,
ואח"כ נוסע ממסע למסע עד בואו לארץ החיים העליונה…
וה' יורנו בדרך הישר והאמת לפניו, אמן". (דגל מחנה אפרים פ' מסעי, בתוך בעש"ט על הפרשה)

כלומר המסעות והחניות לא נכתבו סתם
כל חניה
כל מסע
יש לו סיבה
יש לו נקודת ציון
יש לו גרעין של התעלות ושל התקדמות

תקראנה בעצמכן את השמות ואת הפרושים לשמות
ותראנה עד כמה יש מהם שניתן להקיש אלינו
יש מסעות נעימים
כמו מתקה מקהלה, חשמונה
ויש פחות
כמו בני יעקן רפידים, חרדה וקברות התאוה
וכמה שהם מקומות קשים
מקומות שאת נופלת אליהם
הרי שחשוב לדעת
שהם  גם מקומות שאת עולה מהם
יוצאת מהם
ומתקדמת
כובשת שטחים של אמונה
מתעלה
ומתקרבת יותר

אין מקום שהגעת אליו במקרה
אין מקום שנשלחת אליו סתם
על פי השם תיסעי
ועל פי השם תחני
והמקומות הללו נקראו כך על פי דבר השם
כמו שכתוב בפרשה
למסעיהם למוצאיהם

מכירות את השיר "לכל איש יש שם"?
אז גם כאן מלמדת אותנו התורה
ש"לכל מקום יש שם"
שם הוא דבר שמבטא יחודיות
ערך ותפקיד ייחודי
וכמו שהשם שלנו הוא לא סתם,
ויש לו משמעות
כך לשם התחנה
ולשם המסע יש משמעות
כי לכל תחנה יש "לשם"
לשם מה הגעתי אליה
מה הסיבה שאני נמצא כאן
מה המשמעות של המקום הזה בחיים שלי
ואין דבר שאין לו סיבה או משמעות
הקב"ה לא מביא אותנו סתם למקומות מסוימים
ואם הגענו סימן שיש לנו תפקיד
תפקיד שמתבטא במציאת החלק האלוקי
הגרעין הרוחני של "לשם מה" אני פה

ימי בין המצרים
ופרשת מסעי שנקראת תמיד בימים הללו מלמדים אותנו
כי גם למסע הגלות יש סיבה
והסיבה היא לא רק הסוף של הגאולה
אלא גם הימצאותינו כאן בתחנת ההמתנה
בעל ה'נתיבות שלום' בשם המגיד ממזריטש, מסביר
את הפסוק "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", כך:
כל רודפי י-ה –
כל מי שתר ומבקש ומחפש אחר קרבת ה',
מצליח להשיג אותו דווקא עכשיו,
בבין המצרים.

בימים הללו של הגעגוע הגדול למה שהיה ואיננו
החיפוש אחר קרבת השם
והאבל עמוק על מה שנשאר
הם הם דרישת הגלות

הנביא ירמיה בהפטרת הפורענו
מביא לנו את סיבת אורך הגלות:
"לא אמרנו איה אלוקינו, כשהוליך אותנו במדבר,
 בארץ ערבה ושוחה, בארץ ציה וצלמוות.."
לא חיפשנו את ה'
לא השכלנו להבין שאנחנו לא בהמתנה,
אלא אנחנו בעוד תחנה, שגם לה מטרה כשלעצמה…
הגלות היא מטרה
היא חלק מהמסע
של רדיפת יה
רדיפת החלק האלוקי וחיפוש אחר השם

בתקוה לסיום המסע
בקרוב ובמהרה
לגאולה שלמה
ושבת בירושלים הבנויה