עד יבוא שלום

שלום לכולכן
השבוע פרשת חוקת
פרשה שפותחת במילים זאת חוקת התורה
וידועה השאלה מדוע חוקת התורה ולא חוקת הטהרה
וגם ההסבר שכל מה שכתוב בתורה גם אם יש לו הסבר הגיוני
אמור להשתמע בעיננו כחוק
ולעשותו רק משום שכך ציוה אותנו הבורא

"שלישידיעס" 🙂 סוף סוף ההסבר

הרב שלמה לוינשטין שליטא מביא על זה משל
הוא אומר בבדיחותא
למה סעודה שלישית נקראת שלוש סעודות
באידיש אומרים שלישידעס כלומר שלוש סעודות
ולא סעודה שלישית
אלא בליל שבת בנא אוכל כי הוא רעב זה בשבילו עונג שבת אמיתי
לא צריך ציווי מיוחד כדי לאכול
בסעודת הבוקר בנא אוכל ג"כ כי הוא רעב (אחרי תפילה לא טעם כלום  מהבוקר ברור שהוא רעב
גם אם לא היו מצוים אותו לאכול הוא היה אוכל
אבל מה קורה בסעודה שלישית
היא הרי מגיעה אחרי סעודת הבוקר
אחרי שהוא אכל גם הרבה תוספות בדרך כי בשבת יש ענין להשלים ל100 ברכות
שם, הוא כבר לא רעב
אפשר לאמר אפילו שהפוך
כבד לו
מלא לו
ועם כל זאת הוא אוכל כי ככה השם ציוה
כי יש ענין לאכול שלוש סעודות בשבת
הו אז מוכיח לנו הבן אדם שגם את 2 הסעודות הקודמות הוא אכל בשל ציווי השם
ולכן קוראים לה שלישידעס
כלומר שלוש סעודות
כי היא מוכיחה על כל שלוש הסעודות שאנו אוכלים אותם לשם קידוש השבת
ובשל ציוויו של השם יתברך

לקיים מצוות בכל מקרה

וזה מה שמביא לנו רב שלמה לוינשטין שליטא
מצות פרה אדומה מוכיחה לנו בעצם קיומה
שגם את שאר המצוות הנחמדות והקלות אנו מקיימים בשל ציוויו של השם
כי באמת, אם נחשוב רגע
אין לנו קושי בהרבה מן המצוות שכתובות בתורה
כמו שכתוב
 אָמַר ר' יוֹחָנָן:
אִילְמָלֵא [גם אם] לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה,
בכל זאת הָיִינוּ לְמֵידִין צְנִיעוּת מֵחָתוּל שמכסה את צואתו,
וְגָזֵל מִנְּמָלָה שאינה לוקחת חיטה מנמלה אחרת,
וְעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה שבני הזוג נאמנים זה לזה,
ודֶרֶךְ אֶרֶץ מִתַּרְנְגוֹל שֶׁמְּפַיֵּיס וְאַחַר כָּךְ בּוֹעֵל.

כך שברור שיש מצוות שהיינו מקיימות בכל מקרה
חלקן מצד הטבע שלנו
מצד הרצון לקיים חיים נורמלים וטבעיים
חלקן כי נחמד לנו לקיים
משדרג לנו
מעניין לנו
אינטלקטואלי לנו
וחלקן
בסדר
יש באמת מצוות שקשה לנו איתן
ובעצם קיומן
אנחנו מוכיחים
שגם את אלו הקלות והנעימות
עשינו בשל ציוויו של הקב ה
כי ככה השם רצה
כי ככה השם ציוה

איפה אני נמדד?

חשוב להבין
שאדם לא נמדד כשטוב לו
כשהכל הולך לפי הספר
כשהאוכל קל לעיכול
כשהמצווה נעימה לעשיה
אדם נמדד בקושי
בכאב
בסבל
בשעת הדחק

בפרשה שלנו משה ואהרון נעשנים בעונש קשה
שלא יכנסו לארץ ישראל יען כי לא האמנתם להקדישני
ובעל הנפש הגר שואל
איך זה יכול להיות
הרי כתוב בפרשת וזאת הברכה
וללוי אמר תומיך ואורך לאיש חסידך
וההסבר שם שהקבה נתן את האורים ותומים לאהרון
על אשר ניסה אותו במסה במי מריבה – ומצא אותו נאמן לפניו (תרגום אונקולוס)

אז איך זה שכאן בפרשה הקב"ה מעניש גם את אהרון
ואומר יען כי לא האמנתם להקדישני
והכונה למשה ואהרון?

אלא שאהרון באמת לא ממש חטא
שניהם נצטוו לקחת מטה
אך רק משה אמר שמעו נא המורים
ורק הוא היה זה שהיכה את הסלע
ולמרות זאת נענש אהרון באותה מידה כמו משה רבינו
וכאן ניכרת גדלותו הענקית של אהרון
ששמע את העונש ושתק
שלא טען שלא חטא
שלא התוכח
אפילו לא שואל למה
ולכן
בזכות שכאן הוא שתק
בסוף חומש דברים מצא אותו הקבה נאמן לפניו

חזון איש ששווה בגרות

השבוע הבת שלי עברה בגרות ביהדות  5 יחידות
ובשבת, ישבתי איתה על ספרי הכוזרי, הרמבם חובת הלבבות ועוד
והגענו גם לפרקי אמונה וביטחון של החזון איש,
ישר כשדפדפנו לשם התלהבתי
אמרתי לה ששווה כל הבגרות בשביל הכתיבה שלו
היא חדה ומדויקת ובעיקר מעודנת
שפה ספרותית מליצית קמעה שמרגישה כמו דקלום או שיר
וככה הוא כותב:

"מידת האמונה היא נטייה דקה מעדינות הנפש.
אם האדם הוא בעל נפש ושעתו שעת השקט,
חופשי מרעבון תאווני
ועינו מרהיבה ממחזה שמיים לרום והארץ לעומק
הוא נרגש ונדהם,
כי העולם נדמה לפניו כחידה סתומה…
אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם,
וכל הנעשה תחת השמש הכול בהכרזה מאיתו יתברך…

נקל להיות בוטח בשעה שאין עיקר התפקיד של הביטחון,
אך מה קשה להיות בוטח בשעת תפקידו באמת…
בזאת יבחן אם פיו וליבו שווים,
האם בוטח הוא באמת
או אך למד לשונו לצפצף ביטחון, ביטחון ובלבו לא קוננה…
האם בשעה קשה זו פנה אל הביטחון ויבטח בו,
או דווקא בשעה זו לא פנה אליו ופנה אל אמצעים מגונים ותחבולות שווא".
                                                                (חזון איש, מתוך ספרו 'אמונה וביטחון")

כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….

החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?

כי זה המבחן האמיתי
ושם אנו נמדדים
אם עד היום היינו מחוברים
מבחן של אמונת הלב
כמה אמונה החדרנו שם עד היום
וכמה יש לנו כעת בזמן נסיון

אמונה שמהוה 'נכס' ו'קנין' אמיתי אצלנו
אמונה שנותנת כח לעמוד בניסיון חיינו
אמונה שמעניקה חוזק ויציבות, רוגע, שלווה ושמחה.
אמונה שפועמת לנו בלב ומהווה סוג של הנשמה
היא חשה את 'מציאות' ה' התמידית,
וממש מרגישים איתה
כיצד הקב"ה נמצא אתנו כאן
אנחנו אצלו והוא אצלנו
והשכינה שורה בביתנו
ויש בנו רוגע ושלווה וביטחון
שהכל יתהפך לטובה
יבוא שלום

שנזכה ונחיה ונראה
שבת שלום