פה פעור הישר אל תוך הלב

אני רוצה לפתוח בתיאור חי ונוגע ללב
מתוך הספר זאת המתנה שלך של אסתי כץ לפרשת בלק:
דמייני אותך בשעת לילה מאוחרת
עמלה מנקה ומקרצפת את הסירים כדי שמחר בבוקר תוכלי לצאת לעבודה עם שיישים נקיים ובוהקים
את מנקה בתנועות חדות
עיפות עצבניות
כאלה שמבכרות את המיטה ואת החלום
ופתאום
הסיר
זה שאת רגילה לשפות אותו על האש
לאדות בו בצלים
לבזוק עליו מלח
ולכסות אותו במכסה

הסיר האפוררי המקורצץ המקורצף
פוער עליך זוג עיניים ופותח פה
את שומעת פתאום קולות שבוקעים ממנו
והוא כועס עליך
למה את דוחקת אותי
למה את מקרצפת אותי
מדוע נראה לך ששפשופים של צמר פלדה נעימים לי

זעקות באישון ליל

אמאלה ואבאלה
מה בא לך פתאום לעשות?
אני מנסה לדמין את זה,
זעקות אימה….
ואם לא זה פשוט כי את בטוחה שאת הוזה
באמצע חלום מתוק בו מציאות ודמיון מתערבים בו
שהרי אין זה הגיוני שסיר יפער פה באמצע הלילה
ואם כן
את בטוח תעשי עם זה משהו
רק מה שברור שלא תמשיכי לקרצף אותו
לא תעני לו
ובטח שלא תתיחסי לזה כאל מציאות הגיונית נורמלית

לא נלחץ מפה פעור

אבל בפרשת בלק
כשהאתון פותחת את פיה
בלעם עונה לה חזרה כאילו לא היה כאן נס
כאילו ברור הדבר שאתון היא מן יצור חי שיודע לדבר
כותב רבינו בחיי על הדבר זה
"היה ראוי בלעם שיתמה בפלא הגדול הזה של דבור האתון
ושירעיש מן הנס המחודש והמבהיל את כל ההולכים עמו בדרך,
והיה לו לחשוב ולהתבונן כי מאת ה' היתה זאת
לסכל עצתו ולהשיב חכמתו אחור,
אבל מתוך אכזריותו ורוע טבעו
ומרוב חפצו ללכת
לקח הענין בדרך תמות,
ולכך השיב כאדם שמדבר עם חברו כי התעללת בי. "

אמאלה ואבאלה
איך זה יכול להיות
איך בלעם לא נרעש ולא נפחד ולא הזדעדע מגודל הנס
איך הרשע הזה לא נפל אחורה מרוב הלם
לא השתגע
לא מרט שערות
אפילו לא מיצמץ
אלא מיד ענה לה תשובה חזרה

אומר רבינו בחיי זה בדיוק הרשעות של בלעם
שמתוך אכזריותו ורוע טבעו
ומרוב חפצו ללכת
לקח הענין בדרך תמות,
ולכך השיב כאדם שמדבר עם חברו כי התעללת בי.

הוא פשוט לא לקח ללב
ולא למד לקח

ארונות קבורה אטומי לבב

רבי ישראל מסלנט שואל את אותה שאלה על אנשים שמתעסקים בקבורה
הוא אומר
הרי כתוב שכיצד יכניע אדם את יצרו?
על ידי שיזכיר לעצמו את יום המיתה
ועם כל זאת אומר רבי ישראל מסלנט
אנחנו רואים אנשים שמתעסקים יום יום במיתה
שרואים יום יום ארונות קבורה
שמסתובבים בין חסרי החיים
ונעבאך אין להם את זה
הם לא יראי שמים
לא בעלי מדרגה
ולא נראים כאלה שמצליחים להכניע את יצרם.

וזה דבר שחשוב לנו להבין
כי  מלבד מה שקורה איתו מסביב
אנחנו צריכות ללמוד לקחת ללב
וידעת היום והשיבותך אל לבבך
לא מספיק רק לחוות ניסים
לא מספיק לראות מתים
צריך ללמוד לקחת מוסר לעצמנו
ולהתקדם בסולם הדרגות

רבי אליהו לופיאן שואל
למה דוקא בלעם נבחר לנביא הגויים
מה היה בו בבלעם שהקב"ה החליט שהוא יהיה נביא לגוים
והוא גם עונה
בלעם היה גדול בשכלו אך לא בליבו
ורמה אינטלקטואלית גבוהה,
עדיין איננה ערובה לרמה גבוהה מבחינה מנטלית, נפשית ורוחנית.
עבודת צמצום הפערים בין מוח ולב
היא משימת החיים, שדורשת תשומת לב מתמדת,
אך היא הדרך להתרחק מתלמידיו של בלעם, וללכת בעקבות משה,
להיות עם שהקשר שלו עם אלוקים לא מסתכם בידיעה אלא מגיע עד הלב.
ושתורת אלוקיו בליבו.

אוטם שריר הלב

וזאת העבודה שלנו
כי לא חכמה להיות חכמה
ללמוד תורה ולדבר גבוהה גבוהה
לדבר אמונה ברמה נעלה
ולהעשיר את השכל ואת האינטלקטואל

החכמה היא לדעת מה נכנס אלינו פנימה
מה מתישב לנו בתוך הנשמה
להשריש אמונה ולעבוד על שריר הלב
שלא יאטם
להיות מחוברות
להתפלל בתודות
ולהרגיש איך כל נים שבנו קשור
מחובר
כל כך מחובר עד שזה משפריץ החוצה על המראה ועל הפנים

וזה מזכיר לי שיח שהתעורר הבוקר בשיעור יוגה שאני משתתפת בו
המדריכה אמרה שברגע שאנחנו מתחברות לחלק הפנימי
ועושות את אותן התנועות בצורה נכונה ומחוברת
אז כל היציבה שלנו וההליכה היא שונה
היא תיארה את המורה שלה ליוגה בת 82
איך היתה נכנסת לחדר בצעדים שנראו כמו פנתר בהילוך איטי
ויציבה שמרגישה מחוברת כל כך
כי כשהמעשים שלנו מחוברים לפנימיות
כשהבפנוכו שלנו שלם והרמוני ומבין
אז רואים את זה גם בחוץ

אנחנו צריכות רק ללמוד להתחבר
להכיר בניסים שסביבנו ולקחת את הלב
כי שום דבר לא מובן מאליו
קמת בבוקר? זה נס
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס
כל הבריאה שלנו כאן היא נס
כל המציאות שלנו היא נס
אז למה אנחנו עדין דואגות?
למה עדין הג'ולה הזאת בלב שלוחצת לנו על קנה הנשימה
שעוצרת אותנו מלנשום
הרי מי שאמר לנשמה שלך הבוקר לקום
מי שאמר לאזנים שלך היום לשמוע את דבר התורה הזה
הוא יאמר וימשיך ויתן
היפלא מהשם דבר??
למה אנחנו עדין לא הפנמנו שיש בעל לבירה

אמר רבי יצחק
משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום
וראה בירה אחת דולקת
אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג
הציץ עליו בעל הבירה אמר לו
אני הוא בעל הבירה
כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר
תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג
הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם
אברהם אבינו הכיר את בוראות בגיל 3
אנחנו כבר גדולות יותר ולא יכולות להכיר
מה כל כך קשה לנו להכניס ללב?
איזה בלעם יושב לנו על הלב ואוטם אותו
איזה מן יצר קשוח זה?

מי מכיר את מלאך המוות

ידוע הסיפור על מלאך המוות שהתלונן לפני הקב"ה
למה השם שלו כזה נוראי
(תכלסף צודק. "מלאך המוות" תחשבו על זה לא שם פוטוגני במיוחד)
ענה לו הקב"ה אל תדאג
אף אחד לא יזכור אותך ואת השם שלך
כי תמיד יאשימו את המחלה, את התאונה את הגורם
ואף אחד לא יגיד
זה פשוט משום שהגיע זמנו
והקב"ה אמר למלאך המוות לקחת לו את נשמתו

אנחנו פשוט מתקשות להטמיע עובדות חיים בלב שלנו
להחדיר אמונה פשוטה והבנה שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד

מכירות את המשפט דיבורים כמו חול ואין מה לאכול
זה פשוט ככה
באנה נלמד להאכיל את הלב שלנו באמונה פשוטה
להחדיר לנפש שלנו את האמיתויות הפשוטות של החיים
לקבל את הנס של היום כמו את של הלילה כלא מובן מאליו
ולהודות לו על כל צעד ושעל
להרגיש את החיבור הקליקי הזה
שמרגיש קשור חזק כל כך אל החבל של קודשא בריך הוא
ולדעת בידיעה הכי עמוקה שבנים אנו להשם אלוקינו
וחוסים אנו תחת כפות ידיו הרחבות
ומה לנו לדאוג ולהיטרד על נפשותינו מדברים פעוטים כל כך
כמו מלחמות, בריאות, פרנסה ושידוכים
באנה נעביר לו את השק הכבד שאנחנו מחזיקות
נישא עיניים אליו
ולא נהיה כבלעם שלא מכיר בנס
שהרוע מעביר אותו על דעתו
שהוא חדור מטרה בלי לשים לב שיש מישהו מעליו

מאחלת לכן
שבת שלום שקטה ומבורכת
רבקי.