תפילה לפני…

בעקבות 'חטא המרגלים' הקב"ה גזר שבני אותו הדור מבני 20 ומעלה ימותו במדבר.
בכל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר: צאו לחפור, והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר, וישן בו, שמא ימות קודם שיחפור,
ולמחר הכרוז יוצא וקורא: יבדלו חיים מן המתים, וכל מי שנשאר חי – היה עומד ויוצא.
וכל שנה היו עושין כך.
ובשנת הארבעים עשו גם כן כך, ולמחר עמדו כולם חיים,

וכיון שראו כך תמהו ואמרו: שמא טעינו בחשבון החודש – אולי עוד לא ט' באב.
חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר,
וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בחמשה עשר, ולא מת אחד מהם – ידעו שחשבון החודש נכון, ואף אחד מהם לא נפטר.
קבעו אותו הדור לאותו היום יום טוב.

נשאלת השאלה והרי ה' אמר "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי"
וכן "אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם".
אז איך הם ניצלו?

התשובה לכך היא שהם התפללו.
רגע, והקודמים לא התפללו? הרי ודאי שהם התפללו, אז מה היה מיוחד בתפילת האחרונים שהצילה אותם, שלא היתה בתפילת הראשונים?
ההבדל הוא שהקודמים אומנם בכל שנה ריחפה מעליהם סכנת מוות, אבל מתוך 600,000 למה דוקא שאני ימות?
אולי כן ואולי לא – אז התפילה בהתאם, זה לא תפילה שכשחרב חדה מונחת על הצואר.
אבל האחרונים הבינו ש – זהו, הגיע הרגע שרק הם נשארו – 15,000 אחרונים, רק ה' יושיע אותנו, אם ה' לא יעזור – מחר לא קמים בבוקר…
נקל לשער איזו תפילה יש לאדם רגע לפני שהוא נפטר,
איזה בכיות ובקשת רחמים מה' שיחוס וירחם עליו.
ולכן הם זכו לחיות….

מתוך העלון יקרה היא מפנינים פרשת ואתחנן הרב נתנאל דבי ובאישור הכותב