מיד כשיעור משנתו
אומר אדם את המילים:
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"
(יש לשים לב שהמילה רבה נקשרת עם המילה "אמונתך" ולא למילה "בחמלה")
אמירת מודה אני היא תפילת הודאה לה' על החזרת הנשמה אחרי שהופקדה בלילה בידי הקב"ה. נאמרת מיד בהתעוררות משינת הלילה.
מקור התפילה הוא בספר סדר היום שחיבר המקובל הצפתי רבי משה בן מכיר.
בתלמוד הירושלמי ישנה תפילה אחרת שדומה בניסוח והיא: "מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה", ואולם תפילה זו שבירושלמי יש בה שם ה' והיא נאמרת ב3 התפילות שבמהלך היום.
אולם בתפילה כאן אין את שם ה' ולכן ניתן לאמר אותה מיד כשנעור משנתו אף לפני שנטל ידיו והסיר מעליו את טומאת הלילה.
התפילה מסתיימת בביטוי "רבה אמונתך", שמשמעותו שה' מצדיק את האמון בו בהחזרת הנשמה שהופקדה אצלו
הרב שמשון דוד פנקוס כותב:
אמרו חזל: "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" (מכות י ע"ב) וא"כ אם תיכף בקומו יגלה כי זוהי תוכניתו ורצונו להיות "מודה", גם הסעיתא דשמיא שתינתן לו תהיה בהתאם.
