בוקר טוב עולם
בוקר שכזה
החושך נעלם
איזה יום יפה
איזו פרשה יפה
ואיזה עם יפה 🙂
השבוע פרשת ויקהל
הפרשה בה עם ישראל עושה תשובה מחטא העגל
ומביא זהב וכסף וכלים ובדים וכל מה שנדרש למלאכת המשכן
רוצים להיות טובים
הם כל כך רצו להיות טובים
הם כל כך התחרטו
עד שלא גמרו להביא, ולהביא ולהביא
ומשה רבינו אומר להם באמצע
סטופ!!
תפסיקו להביא תפסיקו לבוא
וכך זה מתואר בפרשה:
ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואישה
אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש
ויכלא העם מביא"
משה רבינו היה צריך לעצור את פרץ הנדיבות וטוב הלב שלהם
ולאמר להם "דיי לכם"
העיתונאית סיון רהב מאיר מספרת שבמהלך מבצע צוק איתן
היא ראיינה דובר של בית החולים סורוקה שעלה לשידור כדי לבקש מהישראלים בקשה יוצאת דופן:
"תפסיקו להגיע"
תפסיקו להגיע למחלקות לחלק אוכל
תפסיקו להגיע לחדרי המיון לעזור, לסייע, להביא, לפרגן, להעניק
תפסיקו. כי אנחנו פשוט לא עומדים בעומס
הוא סיפר: יש לי פה מאות אנשים טובים שמפגיזים אותנו בכל טוב הארץ
הפצועים כבר לא יכולים לאכול כל כך הרבה מרשמלו
וגם לאחיות כבר יש מספיק
ותוך כדי זה ראו אנשים הולכים ובאים עם דרבוקות וסירים וגיטרות וממתקים וסנדויצים
כולם כולם יהודים מלאי רצון טוב של עשיה
של התלהבות
של נתינה
תגידו – איזה עם יפה יש לנו
מדהים!!!
זהירות מאימפולסיביות יתרה
אגב זה גם אמור להוות בשבילנו תמרור זהירות בהפוכה
התלמוד ירושלמי כותב על עם ישראל: "אין את היכול לעמוד על אופיה של אומה זו. נתבעים לעגל – ונותנים. נתבעים למשכן – ונותנים"
אנחנו נסחפים
אימפולסיביים כאלה
יש לנו רצון לתת
ובגדול
לעשות
לגדול
להתנדב
לחיות בענק
להשאיר מסרים
להטביע חותם
אז…..
תזהרו גם עם זה
אמנם הכיוון הוא טוב
אבל בקלות אפשר לנו ליפול גם לצד השני
להאמין בישראלי היפה
אבל זה רק היה בהערת אגב קטנה
כי בואו נדבר רגע על הדבר הגדול הזה של הישראלי היפה
הנותן המעניק הפתי המאמין באחרים והמאמין בעצמו וביכולתיו ורוצה להעביר את האמונות שלו הלאה
איך גורמים לעצמינו להיות כאלה?
פתוחים, שופעים, מעניקים, מאמינים, עושים, יוצרים, פועלים איך?
הפרשה מספרת שמשה רבינו קרא ל2 אנשים מיוחדים שיעזרו בבנית המשכן:
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה
ובהמשך כתוב ולהורות נתן בליבו הוא ואהליאהב בן אחיסמך למטה דן
לגלות לכם בן כמה היה בצלאל כשקיבל את התפקיד הענק הזה ממשה?
13 כן שלוש עשרה!
יש משפט מצחיק כזה שאומר הקטנים כולם חכמים – אז מהיכן טפשים צומחים?
אז זהו שהם לא צומחים הם פשוט מפסיקים להאמין לעצמם בשלב מסוים
בצלאל נקרא חכם לב כי הוא הלך עם הלב שלו
הוא האמין ללב שלו
כשמשה רבינו מבקש ממנו להתעסק בבנית המשכן הוא לא אומר "אוי אני לא יכול אוי אני קטן אני לא מסוגל אולי תבקש ממשהו אחר כי טרם למדתי הכל"
אלא הוא מהנהן ומקבל על עצמו את התפקיד ויחד עם זה מקבל את הסעיתא דשמיא להצליח ולעשות
ואני לא אומרת את זה סתם בתור פסיכולוגיה בגרוש
אלא רבי ירוחם ממיר כותב את זה בספרו דעת תורה בפירוש (שמות לה כא):
הוא כותב שכדי להגיע לפסגה של עשירות או של כל דבר אחר צריך יוזמה צריך לעשות צריך להתחיל צריך להאמין ולהתקדם ורק כך ניתן למשוך אלינו שפע של סעיתא דשמיא ולהצליח
הלואי ונזכה
אז תפתחו את הלב ותהיו כמו הישראלי היפה
תפתחו את הלב ותהיו חכמי לב בדיוק כמו בצלאל
תפתחו את הלב ותורידו לכם שפע של סעייתא דשמיא מלמעלה
ואם ירצה השם תזכו לברכתו של משה: וירא משה את כל המלאכה אשר עשו והנה עשו אותה כאשר ציווה השם ויברך אותם משה
מפרש רש"י מה ברכם? יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידכם ויהי נועם השם אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו
שבת שלום
