תתן תתן תתן – צדקה צדקה צדקה :)

בפרשת ראה בספר דברים כתוב
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון, כי פתוח תפתח את ידך לו"

ובהפטרה שלה כתוב "רוני עקרה לא ילדה – ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

וזה החודש שאנחנו נכנסים אליו עם המילים הכל כך מוכרות מימות הגן העליזים "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"
כלומר שוב פעם צדקה

אז בואו נראה מה המעלה של הצדקה
ומה כל כך גדול וחשוב בה מהרבה מצוות אחרות

צדקה בראי מעיל הצדקה

בעל הספר מעיל צדקה שואל כך
מדוע בכל המצוות כתוב רק שיש עליהם שכר
ואילו על מצוות צדקה כתוב: צידקתו עומדת לעד וקרנו תרום בכבוד
כלומר שכר עצום ורב הרבה יותר

והוא מתרץ כך:
כל מטרת בואו של האדם לעולם הזה היא בכדי שלא יאכל -לחם בושה. קוראים לזה "נהמא דכיסופא"
כלומר הקב"ה רוצה שאדם יקבל שכר בצדק ולא בחסד.
כדי שהעולם יתקיים בדרך הטבע
ולכן גם כל דבר נעשה ומסתובב בדרכים טבעיות בד"כ ואנחנו צריכיות להכיר את האלוקות בטבע אבל בטבע העולם הקדוש ברוך הוא רוצה שבן אדם יקיים מצוות ויקבל שכר בצדק וכפי המגיע לו בלי צורך לעשות לו ניסים וחסדים גלויים

והנה מגיע עני ואביון
אחד כזה שנגזר עליו משמים להיות עני ולהתפרנס מכספי הצדקה
והוא מגיע בטענה צודקת לריבון העולמים
"אם כל הסיבה שבאתי לעולם היא בכדי שלא אתבייש, ואקבל את מזוני בצדק
מדוע אתה מבייש אותי לאסוף צדקה ואנשים לא נותנים לי! היה עדיף שנשארתי למעלה …"
ועם טענה כזו קשה להקדוש ברוך הוא כביכול להתמודד…

ולכן וכשיהודי נותן צדקה הוא כביכול "מציל" את הקב"ה מטענתו הצודקת של העני
כי ברגע שיהודי נותן את צרכיו של העני הוא לא בא בתלונות לקודשא בריך הוא
ולכן
אם כל מצווה שיהודי עושה היא נטו בשביל השכר שיקבל בעתיד עבורה
הרי כאן שונה היא הצדקה שבה לא רק היהודי נהנה אלא כביכול גם בורא עולם נהנה ממנה לכן השכר הוא כל כך גדול צדקתו עומדת לעד וקרנו תרום בכבוד…

צדקה כפולה ומכופלת

תראו איך כתובה המצווה הזאת בפרשה
"פתוח תפתח את ידך"
"נתון תיתן לו".
2 ציווים ב2 מקומות שונים כאשר בשניהם התורה משתמשת בציווי כפול – "פתוח תפתח", "נתון תיתן".
חזל למדו מכך שהחובה לתת צדקה אינה מוגבלת לפעם אחת,
אלא חובה לתת שוב ושוב.
וכפי שמפרש רש"י: "פתוח תפתח – אפילו כמה פעמים".
"נתון תיתן לו – אפילו מאה פעמים".
שכנה דופקת בדלת מבקשת קופסא שלמלפפון חמוץ – בכייף קחי
5 דקות אח"כ הילדים שלה דופקים בדלת ומבקשים 2 ביצים בכייף
דקה ורבע אח"כ הילד הקטן שלהם דופק ומבקש טיטול – זה כבר לא כל כך בכייף
דיי נו כמה אפשר
ערב פורים בחורים דופקים על הדלת להתרים – את מביאה 5 שח וסוגרת באנחה
הנה זה מתחיל העליה לרגל של מעות פורים וקמחא דפסחא
אנחה כזאת קורעת לב על זה שמעכשיו ועד דקה לפני פסח נשמע בחוץ את רעש הרכבים והרמקולים וניגש לדלת מאה פעמים לתת עוד 2 שקל לצדקה
אנחה כזאת שמבקשת להפסיק עם המנהג הזה
שמתעצבנת על עצם היותו ב"אוף" קצר ורגוז
וזה באמת לא נח
מודה ומתודה
אני אומרת את המילים הללו בשביל עצמי
אולי גם אשלח לעצמי תזכורת לימים הללו מהפרשה הזאת 🙂
כי מי לנו גדול כרש"י שכותב לנו במילים שלו
"פתוח תפתח – אפילו כמה פעמים".
"נתון תיתן לו – אפילו מאה פעמים".
תפתחי את הלב ותתני
תפתחי את הדלת ותחייכי
תהי מאושרת שיש לך דלת ובית
תשמחי שיש לך 2 שקל בקופה
פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם
מאה פעמי תעשי את זה
ותגלי נתון מדהים
ופה אנחנו עוברות לפרוש נוסף ואחרון על הפסוק הזה

נתון תיתן מה הכפילות?

כי המילה נתן נרשמת ישר והפוך אותו דבר
כי מי שנותן לאחרים הוא גם מקבל
מי שנותנת מקבלת אל תוכה ערכים של חסד ושל עזרה
מקבלת אל תוכה לב רחב ואהבה לשל בריה
מי שנותנת פותחת לחברה פתח
אבל גם בעצמה נפתח פתח זהה ואפילו גדול יותר של חן וחסד ורחמים
הנתינה לאחר היא הנתינה הכי גדולה שבן אדם יכול לת לעצמו!

אנו נמצאים בפתחו של חודש אלול.
הספרדים ובני עדות המזרח כבר אומרים סליחות החל משבוע זה והם פותחים במילים: "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים"… "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך"…

מי שנותן צדקה – לא נותן לבנים של הקב"ה להתבייש, והקב"ה לא יבייש אותו…
מי שנותן צדקה ומונע מהעני להתלונן לפני הקב"ה – הקב"ה ידאג שלא יהיו לו תלונות…

שנזכה ונחיה ונראה
גוט שבעס