מקובל מהבעל שם טוב שכל אדם שעובר איזה קושי וצער, והוא מתחזק באמונה וביטחון שהכל לטובה ומחפש למצוא את הטוב בתוך הקושי – אזי הוא זוכה שהכל יתהפך לרחמים וזוכה לראות את הטוב בפועל ממש.
אבל אם האדם חוטא קשה לו מאד להתחזק ברוחניות ובאמונה כמו שכתבו חזל במסכת יומא לט "עבירה מטמטמת ליבו של האדם" ופירש רש"י "אוטמת וסותמת מכל חכמה"
וידוע מה שכתב הרמב"ן (האמונה והביטחון פ"א) "שהחכמה והביטחון ממקום אחד יהלכון"
ולכן כל זמן שאדם שקוע בחטא הוא לא יכול להאמין
ואם אין בו אמונה וביטחון בישועה אזי הדרך לישועה רחוקה ממנו
וכשאדם שב בתשובה, ומתחזק בכל מאודו באמונה שלימה ופשוטה, אזי מתהפכים כל הדינים לרחמים גדולים והוא מסתייע ממעל בכל מילי דמיטב
וזה הביאור למה שכתוב: "שובה ישראל עד השם אלוקיך"
שובה ישראל – תשוב בתשובה עד שתזכה להאמין באמונה שלמה ש-
השם אלוקיך – שתאמין שאף אלוקיך שזה מידת הדין הם גם כן מגיעים משם הויה שזוהי מידת רחמים והכל לטובה.
והסיבה שאתה צריך להתאמץ ולהאמין היא
כי כשלת בעוונך – מאחר שנכשלת בחטא הסותם את ליבך מחכמת האמונה
על כן תשוב עכשיו בתשובה שלמה כדי לשוב לאמונתך באלוקים בשלימות.
(על פי דברי כ"ק מרן האדמור מדאראג שליט"א בסעודה שלישית פר וילך שובה ע"ט)
