ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים
בואו נבין את הדיאלוג שהיה כאן בין אלישע הנביא לשונמית וננסה להבין מה זה אומר לנו ואיך זה נכנס לחיים שלנו-
וכה אוומרת האישה לאלישע:
– הבעל שלי היה כזה גומל חסד והוא מת. יש לי שני ילדים, ומי שאני חייבת לו כסף, רוצה לקחת אותם!"
– "אני רוצה לעזור לך ולא יכול. מצטער, סורי".
– "מה זאת אומרת? תחשוב עלי! תעזור לי! בבקשה."
– "אני לא יכול".
265 פעם היא צועקת: "תעזור לי, תעזור לי!" כמניין "צעקה",
ו-265 פעמים אלישע עונה לה "ָּמה אעשה"
אומר הרד"ק
למה, אלישע? לא יפה.
למה אתה לא יכול לעזור לאישה?
היא כל כך מבקשת כל כך הרבה פעמים
למה???
כי כשהוא שואל אותה " ַּמה יש לך בָּּבִית?
היא עונה אין כל בבית לשפחתך אין לי שום דבר".
וכשאין כלום. אין לברכה על מה לחול.
ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי [לך] בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית
כי ברכה, צריכה לחול על משהו.
וכשאני שואל אותך אם יש משהו בבית את לא יכלה להגיד לי שאין כלום
כי גם אם החיים שלך קשים ורכיבי חייך דלים ורשים
גם אם את מרגישה שרע לך, והמר לך ויש לך צרות
הרי שמשהו כן יש שם
ואני מבקש ושואל אותך מה כן יש לך בבית?
אני רוצה לברך אותך. אני רוצה להחיל את הברכה על משהו
רק תגידי מה יש לך,
יש לך בית, יש לך חיים יש משהו חמקמק וקטן אבל הוא ישנו
יש לך ילדים, יש לך לחם לאכול ובגל ללבוש, יש לך שכנים, יש לך סביבה
לא משנה מה
כל אחד ואחד שיעשה את חשבון נפשו מה יש לו
ובשביל לברך אותנו הלאה חייבים קודם כל להודות על היש
לראות מה יש לנו כן בחיים ולאמר אותם
לזכור אותם ולהזכיר אותם
ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן
"טוב", היא אומרת. "יש לי איזה כד. בתחתית הכד ראיתי שֶמן".
ראית הבוקר שיש קצת שמן,
"איזה יופי. תביאי, תביאי! תמלאי כלים ריקים ותתחילי ליצוק".
"ליצוק ממה – מהכלי הריק?"
לא. מהכלי שראית בו מעט שמן
תצקי ממה שיש לך
ואז אני מבטיח לך
ַּכד ַהֶּקַמח לֹא ִתכָּלה, ְוַצפַחת ַהֶּׁשֶמן, לֹאֶ תחָּסר
אחרי שהבאת כלים, אחרי שראית שיש לך משהו, אחרי שהודית לו על כך, עכשיו את יכולה למלא את הכלים שלך בשפע של עוד.
