יין בטעם של מוות

השבוע בפרשת שמיני
אנחנו שומעים את ציוויי השם לכהנים לאחר מות 2 בני אהרון
וחזל אומרים שהשם בכבוד ובעצמו ניחם את אהרון
כלומר יש לנו השבוע כח ענק של נחמה
כמו שכתוב בפרשה הקודמת
 וַיִּדֹּם אַהֲרֹן, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, שֶׁזָכָה וְנִתְיַחֵד אֵלָיו הַדִּבּוּר,
 שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן.
ומיד אחרי זה
הקדוש ברוך הוא מסביר את סיבת המות שלא יקרה שוב
ומבקש מהם זהירות משתיה של יין ושיכרות
ולמה באמת נדב ואביהו שהיו קדושים נפטרו?
כי הם התקרבו יותר מידיי אל הקודש
הם עשו דין לעצמם וחשבו שמסוגלים
כאשר לפעמים
גם בקדושה
צריך לדעת ללכת אחורה

דממת האמונה

אהרון הכהן שהיה עם עם ישראל
במשבר האמונה הגדול שלהם
חווה גם הוא משבר אמוני גדול במות 2 בניו
שהיו צדיקים וקדושים
ולא סתם מדגישים לנו את וידום אהרון
כי לפעמים יש לנו את הצורך הזה
לעשות
להתפלל
ללכת לקברי צדיקים
לחפש סגולות
לדבר דיבורים של אמונה
אבל חשוב לזכור
שגם תגובה של וידום
של אין מילים וכח
של עמידה דוממת רופסת
של אך לאלוקים דומי נפשי
זה הכי בסדר שאפשר
זאת גדלות מצד עצמך
זאת תגובה ראויה ונכונה
לא תמיד להתקרב אל הקודש
ולהכריח את עצמך להאמין עד כלות
זה מה שמתבקש מאיתנו

חולשה שמחזקת את האמונה

כי באמת,
הכי מרשים זה להיות אישה חזקה
לקבל את משבר האמונה באהבה
לדבר דיבורים של אמונה
וכל כך מחליש לראות את עצמי לפעמים
במקום החלש הקשה
במקום שאומר להשם למה אני?
למה זה קורה דווקא אצלי?
ואיךל זה יכול להיות שנשים
שנראה שהצרות שלהן קשות יותר
מקבלות הכל ככה בגבורה
ואני בוכה ומתרסקת כאן מולך?

אבל שימו לב
שגם דוד המלך שכתב הרבה פרקי אמונה בספר התהילים
וכתב את פרק מזמור לתודה!
גם הוא בהמון פרקים
מתפרק ובוכה את הצרות שלו
גם הוא מבכה על מר גורלו
"למה השם תעמוד מרחוק"
"עד אנה תשכחנ י נצח" וכו'
כלומר חשוב שנבין
שזה מותר
וזה חלק מהלופ של החיים שלנו
כי מותר לנו גם לבכות ולהרגיש שאין כח
ולהיפך להגיד את זה להשם לשתף אותו
ולבקש ממנו כח..
ומהמקום הזה להאמין ולהתחבר

זמורה משתבחת

הפרשה שלנו מספרת לנו שאחרי מות בני אהרון
הקדוש ברוך הוא מצוה על השיכרות ועל שתית היין
והשאלת השאלה למה נאמרה פרשה זו מיד אח"כ
ומפרשים שבני אהרון נהגו בשכרות
ואמנם הכלי יקר שואל על זה
אם ההוראה היתה כעת למה הם נענשו
הרי אין עונשין אלא אם כן מזהירין
וכו'
אבל אני לא אכנס לזה כי יש הרבה פירושים והסברים
רק אומר בהקשר למה שדיברנו לעיל
שליין יש בו אקט של נחמה
לא סתם כתוב בפסוק
תנו שכר לעובד ויין למרי נפש
למה יין למרי נפש
על היין, כשיש 2 סוגי יינות על השולחן
ושותים את הכוס השניה (על הכוס הראשונה מברכים בורא פרי הגפן)
מברכים הטוב והמטיב
גם בברכת המזון מברכים הטוב והמטיב 

וידוע שהיא נתקנה כדי להזכיר לנו את הרוגי ביתר שבאו לקבורה
וגם לעתיד לבוא לא יברכו על פטירת אדם "דיין האמת" אלא "הטוב והמטיב"
ולמה זה כך?
מה המוטיב והקשר בין יין שמשמח לבב אנוש
לקבורה של אנשים
למוות? לנחמה?

יין טוב בקבר

כי כך בדיוק תהליך יצירת היין
לוקחים ענבים
ומורידים אותם לעמקי האדמה
דורכים עליהם
ממיתים אותם
ומתסיסים אותם
וכשהוא תוסס הריח הוא ריח של בית קברות 🙂
יש ליין תהליך של מוות -כדי שהוא יצא באמת יין
אבל אחרי שנה שנתיים
אנחנו מקבלים בקבוק
שעולה הרבה יותר מאותו חופן ענבים שהחזקנו בעבר
לא רק עולה יותר
גם הערך הרוחני שלו גבוה הרבה יותר
הוא כבר לא ברמת ברכת בורא פרי העץ
אלא מברכים עליו ברכת הגפן
כלומר
ודוקא מהריקבון הזה
מגיע הטוב

וזה בדיו מה שקורה אצל מת
מהרגע שהוא נפטר
מתחיל אצלו משהו חדש
תקופה חדשה
הנשמה שלו עולה למעלה
הוא מגיע לסוף התיקון שלו
ומקבל את השכר העתידי שלו

וזה גם התהליך שאנחנו עוברים בכאב ובצער
ברגעים של הקושי ושל המשבר
אנחנו לא רואים את הסוף
אבל אלו הם רגעי ההטמנה של הזרע הקטן שלנו
רגעי ההנבטה של הצמיחה האישית שלנו,
של הטוב והמטיב

ובזה רצה הקדוש ברוך הוא לנחם את אהרון הכהן
לנחם אותנו
ואת כל מי שזקוק כעת לנחמה הזאת

והלואי הלואי
שידום השם את צרותינו
ויתקדש שמו בנחמתנו
וישפיע עלינו
שפע של בשורות טובות
ישועות ונחמות