מי ששומע שומע

פרשת יתרו היא הפרשה בה זכינו לקבל את התורה
למרגלות הר סיני
לחון שם כולם כאיש אחד בלבד אחד כנגד ההר
ולשמוע ולראות את הקולות.
כל אחד ואחד מאיתנו עמד שם לפני הר סיני
וזכה לשמוע בנשמתו את קול השם קורא
ולכן
כל אחד ואחד מאיתנו יכול לנסות לעצור רגע ממרוץ החיים הסוחף
ולנסות לשחזר
להקשיב
ולשמוע
משהו מהד הקול הזה
כי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה!
וכל יום ויום יש לנו כח לשמוע את בת הקול הזאת
להדהד לנו אותה במח
ולהישמר מעלבונה של תורה
וכל יום שאנו מתקדמים
כל יום שאנו עושים מעשה טוב
כל יום שאנו מתגברים ולומדים
הרי שזהו יום של צמיחה ושמירה מעלבונה של תורה
הרי שזהו יום של הקשבה פעילה וחיבור לתורה
וזה אחד הדברים שנותנים לנו כח בשבוע הזה
להקשיב הקשבה פעילה
להתקדם
ולצמוח

מה שומעים?

כמו יתרו ששמע
ומה שמועה שמע – שואל רשי?
ומה כאן קשה לרשי – שואלים מפרשיו של רשי?
הרי ברור ששמע את כל ניסי יציאת מצרים
אלא שיש שמיעה ויש שמיעה
יש שמיעה  של שמעו עמים וירגזון חיל אחז יושבי פלשת
שמעו, התחלחלו
וחזרו למיטה
ויש שמיעה של וישמע יתרו, ויקח יתרו ויבוא יתרו
לשמוע
לקחת ללב
ולהתקדם
זוהי השמיעה שאנחנו רוצים לחדד אצלינו בשבוע הזה

איך שומעים

ועכשיו, בוא נקרא את התיאור המענין של השבוע
על קבלת התורה
ועל איך צריכים להקשיב ולשמוע
הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּֽעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ
וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָֹ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן
וַיַּֽעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵֽרָחֹ֑ק וּמשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָֽאֱלֹהִֽים:
ענן, קדרות, עשן, כבשן חושך, ערפל,
מה הולך כאן?
מה טוב בכל הדברים הללו?
אלא כתוב בספר יגדיל תורה
שדוקא במקום החשוך והאפל
דוקא בערפל, במקום הלא ברור והלא נח
דוקא שם נשמע הד קולו של השם
ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה,
בוודאי גם שם נמצא השם יתברך
דוקא שם

וזה בדיוק מה שמסביר גם
בעל החלוקי אבנים על התורה להגאון רבי דוד לידא
הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּֽעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ
למה שנשמע טוב יותר כאשר הוא מגיע בעב ענן
מה הקשר בין עב הענן הקודר והחשוך לחוש השמיעה?
במה הוא מקל עלינו?
להפך
נשמע ממש לא סימפטי ונעים
אלא שזאת בדיוק הנקודה
הרי לאדם יש חמישה חושים
כאשר חוש אחד מתבטל הרי החוש השני מתגבר ביתר שאת
יוצא שדווקא כאשר הקדוש ברוך הוא הגיע אלינו בעב ענן
דווקא כאשר היה חושך ואפלה וקושי וערפל
דווקא אז ישמע העם
דווקא אז מתגבר ומתחדד לנו חוש השמיעה
ויש לנו יכולת לקלוט הרבה יותר טוב את דברי התורה

חיסרון שהוא יתרון

וזה נותן לנו מוסר השכל עצום
להראות לנו עד כמה כל חסר שיש לנו
הוא בעצם לטובתנו
עד כמה שום חסר שקורה לנו הוא לא לחינם
שום תקופה של הסתר היא לא סתם
בשום קושי אין רק העדר וכלום
תמיד תמיד כשיש חסר כשיש קושי כשיש העדר
יש גם פיצוי וחידוד של משהו אחר
ועליהם צריך להודות ולשבח
תקשיבו לפירוש הנפלא של רבי אליעזר פאפו בעל אל המגן
על המילים
"ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה השם לישראל אשר הצילו מיד מצרים"
ויחד  – אדם צריך שיהיה בשרו נעשה חידודין חידודין – כלומר נרגש מאד מאד
יתרו – שזהו יתרון גדול בעבודת השם
על מה?
על כל הטובה אשר עשה השם
על כל הטובות שהשם עושה לנו
ובואו
זה לא קל
כי מתי אנחנו נסערים
מתי בשרנו נעשה חידודין חידודין
מתי הלב שלנו קופץ?
כש קשה לנו
כשאנחנו עצבנים
כשמשהו התקיל אותנו
אבל כשטוב לנו ורגוע
כשיש לנו שמחות
כשהבת המתקשה קיבלה תעודה מצטיינת
כאושרה לנו תוספת הבניה בקלות
כשהבדיקות שהלחיצו אותנו התגלו כתקינות
אז אנחנו אומרים תודה
אולי גם אבאלה תודה
ויש המהדרין ב"מזמור תודה"
אבל התרגשות עד כדי ויחד יתרו?
עד כדי נעשה בשרנו חידודין חידודין?
לא קצת הגזמתם עם האושר הזה??
על מה כבר יש פה להודות?

וזה בדיוק המקום שמזכיר לנו להקשיב
תקשיבו ילדים
תקשיבו לקול השם בענן
תראו כמה השמיעה שלכם מתחדדת בקושי
ותראו אותו את אבאלה שבשמים
בהסתרה שבתוך ההסתרה
בעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָֽאֱלֹהִֽים
ותודו לו
תזכרו את יתרון השמיעה של יתרו
ששמע ובא
ששמע ולקח אל ליבו
ולא סתם שמע
אלא ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה השם
הוא שמע לא רק את הקשיים והחושך והערפל
אלא ידע להוציא משם את השמיעה החדה
ואת היופי של "בודאי גם שם נמצא השם יתברך"
וזכה לפרשה שקרויה על שמו
הרי לכאורה פרשה כל כך עוצמתית של קבלת התורה
היתה אמורה להיקרא בשם "תורה"
או אולי בשם "סיני"
או אוליבשם "אחדות"
מה פתאום היא נקראת יתרו?
מה הגדולה הגדולה של יתרו
כיחיד?
אז הנה זה הזמן שלנו השבוע
לקחת איתנו את יתרון השמיעה של יתרו
להצליח
ולקבל כח
בקושי ובערפל
להודות ולגדל